גוש דן והמרחב המטרופוליני של ישראל חווים בימים אלו את המהפכה הגדולה בתולדות התחבורה המקומית – פרויקטים אדירי מימדים שמטרתם לייעל ולהרחיב את יכולת הניידות, את הכלכלה ואיכות החיים של מיליוני תושבים, ואלו עתידים להעמיד את ישראל בשורה אחת עם הערים המובילות בעולם, אך גם חושפים אותה בהווה לאתגרים חסרי תקדים. בתוך הסערה הזו ניצב איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ובראיון מיוחד למגזין "ערים חכמות", הוא מספר על הצורך לחשוב עשור וחצי קדימה, לשלב טכנולוגיות פורצות דרך וליצור שיתופי פעולה עם ראשי ערים וסטארטאפים ישראליים.
בזמן שערים רבות בעולם כבר נהנות ממערכות תחבורה ציבורית מתקדמות, מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך מואץ להדבקת הפער. המהפכה הגדולה בתולדות התחבורה המקומית בהובלת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יצאה לדרך לפני מספר שנים, כאשר עשרות מיליארדי שקלים מושקעים בפרויקטים השונים, והכל במטרה אחת: לספק לתושבי המדינה אלטרנטיבה אמיתית, יעילה ובטוחה לרכב הפרטי. "אנחנו חייבים לחשוב היום על איך ייראה גוש דן ב-2040, לא בעוד שנתיים", הוא מסביר. "תחבורה ציבורית היא לא רק פרויקט הנדסי אלא גם מהפכה חברתית וכלכלית".
חדשנות שלא מפסיקה להתעדכן
כמעט כל פרויקטי התחבורה של נת"ע נמצאים בשלבי תכנון וביצוע, מה שמאפשר לאמץ חדשנות באופן מובנה כבר מראשית הדרך.
כיצד אתם מאמצים טכנולוגיות חדשניות בפרויקטים השונים?
"בעוד שחברות אחרות עסוקות בתחזוקה ושדרוג, אנחנו עובדים עם דף חלק, כך שאפשר להכניס טכנולוגיות חדשות כבר בשלבי התכנון. מערך החדשנות שלנו מזהה ומאמץ טכנולוגיות מתקדמות בשיתוף פעולה עם אקו-סיסטם עשיר של חברות סטארט-אפ, כאשר המטרה היא להפוך את המטרו ואת הרכבת הקלה בישראל למערכות מהמתקדמות בעולם. לדוגמא, אנו משתמשים באופן קבוע ברחפנים לניטור מתקדם של אתרי בנייה. הרחפנים מאפשרים לנו לקבל מידע בזמן אמת מזווית שלא הייתה קיימת בעבר, ולחסוך חודשים רבים של עבודת שטח".
לצד החדשנות, בן מאיר מתמודד גם עם סוגיות חברתיות מהותיות. "ראשי ערים מצהירים שהם בעד תחבורה ציבורית, אבל מתקשים לבצע צעדים ממשיים שיפגעו ברכב הפרטי. אני מבין את המורכבות, כי בסוף מי שסופג את הביקורת על העבודות וההפרעה לשיגרת החיים הוא ראש העיר, לא נת"ע באופן ישיר. לכן אנחנו עובדים מולם בפתיחות ושיח מתמיד, בשקיפות, מנסים לייצר מסלולים ירוקים ולמצוא את הפתרונות הנכונים ביותר יחד איתם".
הקו האדום זכור כפרויקט שייצר אתגרים לא פשוטים לעסקים ולתושבים. מה השתנה מאז?
"למדנו לא מעט מהקו האדום. לעבודות המטרו למשל, בהנחיית הכנסת והממשלה, הקצנו מראש כחצי מיליארד שקל לפיצוי העסקים שנפגעים מהעבודות. בנוסף, כל תכנון מנהור נבחן לא רק הנדסית, אלא גם בהיבט של הפרעה מינימלית לחיי היומיום, בוודאי כשמדובר על סדר גודל של אלפי משאיות בלילה שמפנות עפר מהחפירות במרכז העיר. המטרה שלנו היא לצמצם למינימום את ההפרעה ולנהל את כל זה תוך דיאלוג פתוח עם הרשויות והעסקים".
חדשנות ירוקה – גם מתחת לאדמה
פרויקט המטרו, הכולל 3 קווים העוברים ב-24 רשויות שונות, צפוי להשתמש בכמויות עצומות של בטון – חומר שמייצר פליטות פחמן גבוהות.
"אנחנו עובדים על שינוי תקנים והכנסת חומרים חדשים לתעשיית הבנייה בארץ. למשל, שימוש בסיבי פלדה במקום מוטות ברזל, או שימוש בצמנט שהוא פחות מזהם. כמו כן, מתבצע תכנון לשימוש באנרגיות מתחדשות; ניצול אנרגיית הבלימה של הרכבת, ניצול רוח המנהרות ליצירת חשמל ואגירת אנרגיה בשעות השפל ברשת".
מהו האתגר הכי גדול בפרויקט המטרו?
"כל מה שקשור לפרויקט הזה הוא הכי גדול והכי מורכב. המורכבות העיקרית היא לרתום את כל הגופים לקידום הפרויקט ולהסביר כי מדובר בפרויקט לאומי של כולנו. אתגר נוסף שאנחנו מתמודדים איתו כשבונים מנהרות או מסילה – זה זיהוי כל מה שנמצא מתחת לקרקע", מדגיש בן מאיר. "רוב הציבור רואה את הקרונות והתחנות, אבל אתגר עצום הוא בכלל לא נראה לעין: איתור מדויק של כל מה שיש באדמה – תשתיות מים, חשמל, ביוב, קווי תקשורת, לעיתים תשתיות בנות עשרות שנים. אנחנו עובדים עם סטארטאפים ישראליים שמאפשרים לנו 'לראות' בסיוע טכנולוגיות תלת מימד את כלל התשתיות, מה שמונע הפתעות ומצמצם סיכונים ועיכובים".
תחנות שהופכות למקלטים
מלחמת "עם כלביא" חשפה את הפוטנציאל של תחנות הרכבת כמקלטים תת-קרקעיים, שאליהם הגיעו עשרות אלפי ישראליים לאורך המערכה מול איראן.
איך יצרתם סביבה מוגנת עבור התושבים במהלך 'מלחמת 12 הימים'?
זה לא קרה פתאום. התחנות נבנו במקור גם כמקלטים המוניים. תכנון מוקדם ומחשבה קדימה. מה שקרה במלחמה האחרונה הוא, שהיינו עם התחנות במקום הנכון ובזמן הנכון, כשאזורים ללא מקלטים קרובים עמדו בעין הסערה, והתחנות שלנו היוו אלטרנטיבה מצוינת. אנשים ירדו לתוך התחנות, וקיבלו שם הגנה, מים, שירותי קליטה סלולרית ו-Wi-Fi. זו דוגמה לכמה תחבורה ציבורית היא לא רק כלי נסיעה אלא גם תשתית של חוסן אזרחי. אני חושב שעכשיו ברורה מעל לכל ספק חשיבות אלמנט הגנת העורף גם בתחנות המטרו – כך שיוכלו לשמש כמרחבים מוגנים, עם יכולת לקלוט המונים ולספק להם תנאי מחייה בסיסיים בשעת חירום".
תכנון חוויית המשתמש של העתיד
אחד היעדים המרכזיים של נת"ע הוא חוויית משתמש מתקדמת, כאשר נבחנים פתרונות טכנולוגיים להנגשה מלאה של המערכת, עם דגש לאנשים עם מוגבלויות ראייה. בנוסף, נבחנת אפשרות להטמיע מודל של כרטוס שקוף שיאפשר בעתיד תחנות תת-קרקעיות ללא שערים, בדומה למערכות התחבורה המתקדמות בעולם.
"הפרויקט שלנו הוא לא רק לחפור מנהרות ולסלול מסילות", מסכם בן מאיר. "אנחנו בונים כאן תשתית שתשנה את פני התחבורה בישראל. היא תשפיע על אורח החיים, על הסביבה, על הכלכלה ועל האופן שבו כולנו מתניידים ועובדים".
