מהפכת ניהול הבתים בישראל: מי באמת אחראי על איך ייראו הבתים שלנו בעשורים הבאים?

בעולם שבו גם הבית המשותף הופך למעין "מיני-עיר", עם חניות תת-קרקע, מערכות סולאריות ועמדות טעינה חשמליות, תפקיד ועד הבית כבר מזמן אינו מתמצה בטיפול בנזילה בחדר המדרגות. זהו תפקיד מורכב, תובעני ולעיתים מייאש, במיוחד כאשר מבצעים אותו בהתנדבות. בראיון מיוחד מספר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, על מהפכה שקטה אך עמוקה שמתרחשת מאחורי הקלעים של הבניינים בישראל; מהטמעת טכנולוגיות מתקדמות ועד רגולציה חדשה שאולי תשנה את כללי המשחק בענף. "אנחנו באגודה שואפים להפוך אותו לחוויה נגישה ופשוטה, עבור אלו שעושים את מלאכתם ללא תגמול".

האגודה בניהולו, שתחתיה נמצאים כיום למעלה מ-30,000 ועדי בתים והיא מייצגת כחצי מיליון בתי אב, עתידה להשיק תוכנה חדשה לניהול ועד הבית. "מדובר בשדרוג משמעותי לעומת המערכת הוותיקה שלנו", מסביר ראובן צדוק. "היא תכלול פונקציות חדשות שיאפשרו ניהול קל, שקוף ומהיר יותר של הכספים, טיפול בתקלות, ואף התקשרות מהירה עם בעלי מקצוע מוסמכים". כחלק מהמהלך, מתוכנן גם שדרוג של האינטגרציה מול הרשתות החברתיות, כדי שוועדי בתים ודיירים יוכלו לתקשר בקלות ולשתף מידע. בנוסף, באפליקציה אפשר יהיה להזמין שירותים מקצועיים בהנחה, מתוך מאגר בעלי מקצוע שעברו סינון והסמכה מטעם האגודה.

מערך ייעוץ הנדסי תוך 48 שעות

תחת המטרייה הרחבה של סל השירותים שמעניקה האגודה, לצד אלו המוכרים, ניתנים מגוון שירותים שעשויים לענות על צרכים של קהילות רחבות, בהם ייעוץ ע"פ ההלכה, הליכי בוררות, ואפילו מערך ייעוץ הנדסי. "יש לנו מהנדסים והנדסאים בכל הארץ, שיוצאים לשטח ונותנים חוות דעת מקצועית על בעיות כמו סדקים, נזילות, או הצורך בחיזוק מבנים", מסביר צדוק. "אנחנו מחויבים להוציא דו"ח מקצועי תוך זמן קצר. זהו שירות שיכול למנוע נזקים עצומים ולחסוך לבניין כסף רב ולהעניק עבור ועדי הבתים ניתוח מקצועי של מצב הבניין".

תחום חברות הניהול, שמגלגל סכומי עתק, סובל כיום מהיעדר רגולציה ברורה. כיצד אתם פועלים לשנות את המצב הקיים?

"המצב כיום הוא שכל אחד יכול להקים חברת ניהול", מסביר צדוק. "אין דרישות סף, אין פיקוח, והדיירים חשופים לניצול ולפגיעות ברכוש". כדי להתמודד עם הבעיה, מקדמת האגודה את הקמתו של "התו הכתום" – תו איכות שתעניק האגודה לחברות ניהול ואנשי מקצוע שעומדות בקריטריונים מקצועיים ואתיים. "זו הדרך שלנו להגן על הדיירים ולהכווין אותם לגופים אמינים שפעילותם נבחנה לעומק", אומר צדוק. "אנחנו עובדים כיום עם חברות ניהול רבות שעושות עבודה טובה ומקצועית, כך ששיתוף הפעולה בין האגודה לביניהן יוצר, בסופו של דבר, עבור הוועדים והדיירים יתרון משמעותי".

מענה גם לעולם החדש וגם לדיירים פחות טכנולוגיים

הבניין המשותף של העשור הבא אינו דומה לזה של אתמול: עמדות טעינה לרכבים חשמליים, גגות סולאריים, מערכות ספרינקלרים וחניונים תת-קרקעיים הפכו לחלק אינטגרלי מהבניין המודרני.

כיצד משלבים חדשנות כיום באגודה?

"היום צריך לדעת להתמודד עם תשתיות חשמליות מורכבות, ביטוחים ייחודיים ואף חוקים ותקנות שמתעדכנים מעת לעת", מסביר צדוק. "כך למשל, הוצאנו לאחרונה חוות דעת בנושא טעינה חשמלית בשילוב הצעות לעדכון פוליסות ביטוח ייעודיות לכך. הנושא זוהה על ידינו לראשונה, ונמצא כעת בשלבי חקיקה". לצד החדשנות, מדגיש צדוק כי האגודה שמה דגש על נגישות גם לאוכלוסיות פחות טכנולוגיות, כמו הגיל השלישי או עולים חדשים. "אנחנו יודעים שלא כולם מסוגלים להסתדר באופן מלא עם הכלים החדשניים, ולכן יש עלינו את החובה להמשיך ולספק שירותים פרונטליים בסניפים שלנו ברחבי הארץ".

ההסתכלות קדימה: הבניין יתנהל בעצמו

צדוק מאמין שבעשור הקרוב נראה מהפכה נוספת: "אם נשכיל להעמיד כלים דיגיטליים מתקדמים, נגיע למצב שבו הבניין המשותף יתנהל כמעט בעצמו, בצורה חכמה ויעילה, מבלי להכביד על הדיירים. הדייר כיום מחפש פתרונות טכנולוגיים שיחסכו בעלויות ויעשו את העבודה פשוטה יותר, ולשם אנחנו מכוונים".
לאחרונה אף הושק פיילוט של האגודה והוא מיושם בימים אלו בגבעתיים, שבו יוכשרו מתנדבים, חלקם בני הגיל השלישי, להיות "וועד בית מלווה" שיעזור וינחה ועדים בתחילת דרכם. "החיסכון הצפוי מניהול יעיל עשוי לעמוד על עשרות אלפי שקלים בשנה", מציין צדוק. "זה יכול לשנות את כללי המשחק ולהיטיב עם אלפי ועדי בתים ברחבי המדינה".

לסיום, מהו החזון שלכם לשנים הקרובות?

"החזון שלנו הוא להיות בית לאנשים, לא רק לבניינים. הבניין המשותף הוא מעין 'עולם קטן' של החברה הישראלית. המטרה שלנו היא לפשט את עבודת הוועדים, ולהעניק להם כמה שיותר כלים, תוך שילוב מעטפת רחבה של פתרונות לניהול יעיל יותר במינימום זמן".