עו"ד האני ואקד שמשמש כממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית (החטיבה החברתית) אמון על שלל פרויקטים חברתיים בעלות של מאות מיליוני שקלים בחברה הערבית. בשיחה שקיים עם מגזין 'ערים חכמות' הוא מסביר כיצד שרשרת של הצלחות "קטנות", כבר מחוללות שינוי חיובי גדול בשטח

על רקע העלייה החדה במספר הנרצחים בחברה הערבית, הצביעה הממשלה ביולי 2023 על הקמת ועדה למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שבראשה ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לדברי עו"ד האני ואקד, שמשמש כממונה על פעילות משרד המשפטים בחברה הערבית, ושלוקח חלק בדיוני הוועדה, לא מדובר בגוף מנומנם. "הוועדה הזו מאוד חשובה לממשלה. מתחילת 2024, ולמרות האינטנסיביות של המלחמה, התקיימו מספר דיונים, בהשתתפות שרים ורוה"מ, במטרה להנחות את הדרגים המקצועיים לבצע את הפעולות הנדרשות למען צמצום הפערים ומיגור הפשיעה בחברה הערבית".

האם פעילות הוועדה, והחשיבות שהממשלה מייחסת לדיוניה, באה לידי ביטוי בשטח? לפי נתוני העיתון 'דבר' במחצית הראשונה של השנה נרצחו בחברה הערבית 109 בני אדם – מספר אסטרונומי, שגם לא מעיד על שינוי לטובה לעומת 2023. ואקד לא מתעלם מהנתונים, ומודה שנכון לעכשיו בתמונה הכללית, קשה להצביע על שינוי. "לטפל בתופעת פשיעה זה לא זבנג וגמרנו. אלה דברים שחדורים עמוק עמוק בחברה הישראל בכלל ובחברה הערבית. בשביל למגר תופעות שורשיות צריך זמן והתוצאות ייראו בעתיד". עם זאת שלל הצעדים שמשרדו מקדם בשיתוף משרדים אחרים ורשויות מקומיות מספקים לא מעט "ניצחונות קטנים" לדבריו שיעשו שינוי משמעותי. בריאיון שקיים עם מגזין 'ערים חכמות', הוא מצביע על כמה מהם.

"התפקיד שלי נולד במסגרת החלטות ממשלה 550 ו-549 משנת 2021, שנוגעות לפיתוח כלכלי ולמיגור הפשיעה בחברה הערבית, וכן להחלטות נוספות שהתקבלו בהמשך. לאור ריבוי ההחלטות נדרש גורם מתכלל במשרד. אני רואה את התפקיד שלי כמעין 'מארגן חתונות' או מנהל פרויקטים, שבין היתר בונה תוכניות עבודה על יחידות שונות, מתקצב פעילויות, מאשר תיקנון כוח אדם, מקיים בקרות שטח ועוד. במקביל אני נותן דין וחשבון לגורמים כמו משרד רוה"מ, מדווח לכנסת, ומסנכרן את שר המשפטים והמנכ"ל בפעילות. כיום עוברים תחתינו 14 פרויקטים של פיתוח כלכלי חברתי, בנוסף לזה יש לנו הרבה מאוד פרויקטים למיגור פשיעה ואלימות".

נשמע פעילות ענפה. מה התקציב שעומד לרשותכם?

"יש לנו תקציב 5 שנתי שנע בין 230-250 מיליון שקל. הווקטורים העיקריים שלנו הם פיתוח כלכלי חברתי של החברה הערבית בצפון שזו החלטה 550 והווקטור השני זה ערבים דרום, בדואים דרום, שאלה פרויקטים מכוח החלטת ממשלה 1279. קיימת שונות רבה באזורים הגיאוגרפיים, בסוג האוכלוסייה ובבעיות. לכן לכל אזור אנחנו מעניקים פתרונות אחרים. בנוסף, נושא מיגור הפשיעה והאלימות הוא כלל ארצי (במקומות הרלוונטיים לחברה הערבית) ואנחנו מקדמים פעילות רבה בנושא הזה.

המטרה: לזכות באמון של האנשים

למרות הדיונים בוועדות, תוכניות העבודה המפורטות ומאות המיליונים, ואקד יודע כי ללא אמון בשטח, כל אלה לא יצליחו להביא לאפקט הרצוי. בשביל להיות עם יד על הדופק משרדו אף מקיים מחקר בנושא (בשיתוף חברת מוניפלוס). "אנחנו מבקשים למצוא האם הפעילות שלנו היא כזו שמייצרת אמון ומייצרת מוטיבציה חיובית כלפי הפעילות שהמדינה עושה".

למה זה חשוב לך?

"אנחנו רוצים לבדוק מה עובד טוב ומה לא. כך אני אוכל לדעת במעלה הדרך האם אנחנו עושים נכון או לא עושים נכון ולא רק במספרים. אם נניח פגשתי בתוכנית עבודה מסוימת 500 אזרחים שיש להם בעיה כזו או אחרת ופתרתי להם את עניין מסוים, לא בטוח שעדיין זכיתי באמון שלהם ולא בטוח שהצלחתי לפתור את הבעיה באמת".

מה גיליתם. איזה פעילויות או השקעות הן הכי אפקטיביות ליצירת שינוי ולהגברת האמון?

כאמור, יש לנו פרויקטים רבים, אתן לדוגמא כמה מהם: בתחומים שלנו אפשר להצביע על טיפול בתשתיות והסדרת הפרצלציות. האגף להסדר ורישום מקרקעין (הטאבו) מקדם תוכנית שבמסגרתה לוקחים גושי חלקה גדולים שרשומים כגוש חלקה אחד ענק, שבו לעיתים מתגוררות 200 משפחות ואף יותר, ומסדירים בהם את הפרצלציה. אנחנו מתמקדים באיזורים שבהם אין סכסוכים על הקרקע", הוא אומר. לדוגמה הוא מצביע על פרויקט בג'סר א-זרקא. "לקחנו גוש חלקה גדול ופירקנו אותו ל-153 חלקות. המשמעות שיש עכשיו 153 משפחות שיכולות להתנהל לבד מול הוועדות, להגיש תוכניות ולקדם בנייה, בלי להיות תלויות בשכנים". אותן תתי חלקות עצמאיות, יכולות להתנהל באופן מוסדר מול רשויות התכנו ן והמועצה ולבנות/ לפתח את השטח שלהם בהתאם לדין ובצורה מוסדרת.

זה גם עלול לייצר בעיות. אנשים לא אוהבים שמזיזים להם את הגבינה

לכן אנחנו מתמקדים במקומות שבהם אין סכסוכי בעלויות, ואין תביעות מסובכות של פינויים. התעסקנו בלפתור את הבעיה השורשית.

ומה לגבי המקומות הרגישים יותר, ששם יש סכסוכים?

"אני באתי לעשות את התפקיד על מנת לפתור בעיות שאני יודע לפתור. יש תוכניות שצריך 10 שנים כדי לפתור אותן, וזה חשוב, אבל אני מתמקד בדברים שניתן לפתור מחר בבוקר כדי לקבל ניצחונות קטנים. בתוכנית הזו שהיא לחמש שנים אנחנו מתחייבים להצליח ב-400 ת"צרים (תוכניות לצרכי רישום). הדוגמא של ג'סר א זרקא היא רק אחת מהן. כמובן זה תלוי תקציב, ומה שעומד לרשותנו לא תמיד מספיק כדי לפתור את כל הבעיות. בעתיד, ואני מקווה שהמחקר המלווה שלנו יתמוך בזה, נוכל להראות שהאימפקט של תוכניות כמו זו הוא טוב ושהציבור מביע אמון ולכן שווה להוסיף עוד כסף כדי שנסדיר את הקרקע ב-4,000 מקומות. הניצחונות הקטנים ייבנו את האמון הרחב".

דוגמה אחרת לפרויקט שכזה נעשה עם רשות האכיפה והגבייה ועם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ובמסגרתו, נציגי הרשות הגיעו, פיזית ליישובים שבהם יש חייבים רבים בהוצאה לפועל ומסייעים להם להסדיר את החובות. "בחלק גדול מהמקרים מדובר באנשים שהיה להם חוב קטן שתפח, ובשל חוסר בהנגשה גיאוגרפית, הנגשה של שפה או של טכנולוגיה זה לא נפתר. ההתחייבות שלנו בפרויקט הייתה שנצליח לסגור תיקים למעל 50% ממי שייעזרו בנו, וזה עובד. אנחנו עומדים ביעדים", הוא אומר. והרי לכם עוד ניצחון קטן בשרשרת.

תדמיינו בוט דיגיטלי שמנגיש לכם את כל הפתרונות

ואקד (41) נשוי ואב לשניים מעתלית מונה לתפקיד בתחילת 2022, לפני כן הקים את בית הדין המקוון הראשון שסייע לעובדים בזמן הקורונה, ואף שימש כמנהל המחלקה המשפטית של רשם החברות. לשאלתנו איזה שירותים חשובים היה ממליץ למדינה לספק בחברה הערבית, אם היה בידו תקציב בלתי מוגבל הוא מצביע על שניים. "הראשון הוא מעין בוט דיגיטלי שמלווה אותך לכל מקום. לא נציג פיזי שצריך ללכת אליו, אולי גם, אבל אם היה לך גורם אחד שאתה אומר לו מה הבעיות שלך והוא היה מצביע על סט הפתרונות, ומנגיש את זה בצורה ברורה – אני חושב שהיה הרבה יותר קל לאזרחים לממש את הזכויות שלהם, ולהבין מה מגיע להם. ודבר נוסף, הייתי משקיע המון בחינוך לא פורמלי לחבר'ה צעירים בחברה הערבית. לא רק חינוך פורמלי, אלא בעיקר בפעילויות של אחה"צ. פעילויות שמחברות אותם לערכים של עבודה משותפת, עבודה בקבוצות, מנהיגות העצמה אישית וערכים. וכך במקום חוסר מעש, מקנה להם ערכים אחרים בגילאים מאוד צעירים. אני יודע שיש לזה צמא גדול, אבל בגלל מחסור, ולעיתים אפילו חוסר נגישות זה לא קורה. לצעירים שלנו מגיע שתהיה להם האפשרות כמו לילד ברעננה, נניח, להגיע לחוגים בכלל, ולחוגים שהם רוצים בפרט".


0 Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *