רחפנים שיחלקו סחורות בנתיבים אוויריים, ערים צפופות אך ירוקות יותר, ושיתוף ציבור שלא היה כדוגמתו עד היום – שחר סולר, סמנכ"ל תכנון אסטרטגי במינהל התכנון, משרטט את קווי המתאר של ישראל לעשורים הבאים. בראיון מיוחד הוא מסביר כיצד החדשנות משפיעה ומשתלבת בעולם התכנון, כיצד בינה מלאכותית, תחבורה חכמה וביטחון תזונתי מעצבים מחדש את המפה – ולא רק את הקרקע, אלא גם את השמיים. "עוד עשור, נהיה מדינה צפופה יותר, אבל באיכות חיים גבוהה הרבה יותר", הוא אומר.
תכנון במרחב האורבני – לא רק קרקע, גם שמיים
במינהל התכנון עסוקים כבר כיום בהכנות למהפכות שצפויות לשנות את חיינו שנים קדימה. כחלק מתחומי האחריות, הם אחראים על המרחב האורבני בישראל – גם תשתיות, גם שטחים פתוחים. "החדשנות נמצאת בשינוי מתמיד", מציין סולר. "אנחנו נדרשים לחשוב קדימה, לא רק על הקרקע אלא גם על השמיים ומתחת לקרקע. רחפנים למשל ייכנסו לקצב החיים שלנו, בין אם בעתיד הקרוב ובין אם ברחוק. בהתחלה זה יתחיל בשינוע סחורות, אבל בעתיד הרחוק זה עשוי לשחרר קרקע ולייעד אותה לשימושים אחרים, מה שיוביל בין היתר לשיפור איכות האוויר שאנחנו נושמים, לשיפור איכות החיים העירונית ולקיצור זמנים משמעותי. אבל החידוש הזה דורש תכנון חדש לגמרי: היכן ינחתו הרחפנים, איפה יהיו נתיבי טיסה, איך יתבצע השילוב עם משרד התחבורה. אנחנו כבר עובדים על כך היום, כדי להיות מוכנים לעולם חדש".
בשילוב הטכנולוגיה, מינהל התכנון שואף להאיץ פרויקטים ולחזק את העצמאות של הרשויות המקומיות בפריפריה, זו לצד שקיפות מול הציבור ושיתוף באופן קבוע של מהלכים והצפה של אתגרים שעולים מהשטח.
האם החדשנות מסייעת לכם אל מול רשויות מקומיות ובשיתוף הציבור?
"החדשנות, כגון ייצור, ניהול ואגירת אנרגיה או מים, יכולת לעבוד מרחוק או לקבל שירותים אחרים, היא כלי לפתח עצמאות לרשויות המקומיות, במיוחד המרוחקות יותר שנמצאות בפריפריה. באמצעות כלים מחשוביים חדשניים כמו שימוש ב-AI או כלים אחרים, אנחנו מצליחים לשתף את הציבור ברמה גבוהה הרבה יותר ולקבל נתונים מדויקים יותר – מה שמביא לדיוק התוכניות ולהפחתת עלויות מיותרות בהמשך. שיתוף הציבור הוא כבר לא רק 'תהליך פורמלי', אלא תהליך שמשתלב באופן טוב יותר בהליכים שונים ומלווה אותם מתחילתם ולאורכם".
תחבורה חכמה וציפוף חכם: אידיאל "15 הדקות" הוא לא חלום רחוק
מערכת התחבורה מתכננת מהפכה שתביא שירותים קרוב לבית, תצמצם פערים ותבנה ערים קומפקטיות וצפופות – אך איכותיות יותר. סולר מרחיב: "הטכנולוגיה משנה את עולם התחבורה בצורה דרמטית. היום אנחנו מבינים שכדי לצמצם פערים, צריך להנגיש שירותים ליד הבית – בריאות, רווחה, חינוך. זה האידיאל של 'עיר 15 הדקות', שמיושם במגוון ערים ברחבי העולם. ככל שהתכנון יותר צפוף, איכותי וחכם, כך ניתן להקטין את התלות ברכב פרטי ולייצר ערים חיות יותר, שבהן הליכה ברגל ואופניים יהיו בעדיפות ראשונה".
לקחים מהאתגרים הביטחוניים: מרחבים מוגנים כחלק מה-DNA התכנוני
המתיחות הביטחונית משנה את המפה התכנונית בישראל, כולל בחשיבה תפיסת המרחב המוגן.
כיצד השפיעו המערכות האחרונות על מינהל התכנון והתקשורת מול הציבור?
"אנחנו אוספים תובנות מהשטח באופן שוטף, ובייחוד לאחר המערכה מול איראן. איפה חסרים ממ"דים, איפה למקם מקלטים ציבוריים, איך לשפר נגישות למרחבים מוגנים – הדברים האלו נכנסים היום לתכנון בצורה הרבה יותר אינטגרלית. אם בעבר ממ"ד היה מעין 'תוספת' נחמדה, היום הוא הפך לאלמנט קריטי בתכנון. גם מקלטים ציבוריים חזרו לסדר היום בעקבות המצב".
ומה לגבי היחסים אל מול השלטון המקומי? כיצד באה לידי ביטוי ההתממשקות ביניכם?
"האידיאל הוא שיתוף פעולה מלא עם השלטון המקומי. אנחנו עובדים כיום בצמוד למהנדסי ערים, מנהלי אגפים, ראשי ערים. ברור שיש לעיתים מחלוקות – זה טבעי ולגיטימי. בדרך כלל אנו מצליחים לעבוד בשיתוף פעולה איכותי, מה שמוביל לתכנון טוב יותר, למימושים מהירים יותר של תוכניות ולצמצום פערים בין המרכז לפריפריה".
ביטחון תזונתי – לקחים מהקורונה לשדות החקלאיים
מתקופות הקורונה, מדגיש סולר, למדו במינהל התכנון שיעור חשוב: ישראל חייבת להבטיח לעצמה יכולת ייצור מזון גם בעתות משבר. "תקופת הקורונה חידדה לנו את החשיבות של ביטחון תזונתי. אנחנו פועלים לייעל את השימוש בקרקע החקלאית הקיימת כדי להבטיח עצמאות מזון. אנחנו גם דוחפים לקידום חדשנות חקלאית – שימוש בטכנולוגיות, השקיה מדויקת, גידולים חדשניים. המטרה היא להרחיב את החקלאות לכל הארץ, כחלק מהחוסן הלאומי".
לסיום, איך לדעתך תיראה ישראל בעוד עשור?
"בעוד עשור, אני מאמין שנראה יותר בנייה לגובה, ערים יהיו צפופות אך חכמות יותר – ועם איכות חיים הרבה יותר גבוהה. כמו כן, אם נצליח לממש את התכנון, אני סבור שהפערים בין המרכז לפריפריה ילכו ויצטמצמו, נחווה יותר הצללה במרחב, עם יותר שבילי הליכה ואופניים. הכול, כמובן, בשילוב טכנולוגיה שתאפשר לנו לתכנן חכם יותר, לשפר את המימושים ולשפר משמעותית את איכות החיים של כולנו".
