בין מלחמות, שריפות ושינויי אקלים – קרן קיימת לישראל ניצבת בחזית המאבק לשמירה על השטחים הפתוחים והיערות במדינה. ירון אוחיון, מנהל מפ״ק (מנהל פיתוח קרקע) בקק״ל, מוביל את אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר: הגנה על יערות המדינה ושיקומם. בריאיון למגזין 'ערים חכמות' הוא חושף את ההתמודדות עם השריפות הגדולות, את טכנולוגיות הרחפנים והבינה המלאכותית שנכנסות לתמונה, ואת המאבק לשמירה על הריאה הירוקה מול הלחצים לבנייה מואצת.
השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד, עם מלחמה וגל שריפות חסר תקדים. כיצד השתנה תפקיד קק״ל בניהול הקרקעות בעקבות כך?
"כל סוגיית השריפות היא אירוע עצום, ואנחנו ממשיכים ללמוד ולהשתפר", אומר ירון אוחיון. "ככל שאנחנו מצליחים לאתר מוקדם יותר את תחילת השריפה, הכל נהיה הרבה יותר פשוט בהמשך. אחרת, כשאש מתפשטת, הסיכוי למזער את הנזקים הוא אפסי. לכן פיתחנו מדיניות סדורה שכוללת פעולות מנע לצד שימוש בטכנולוגיות מתקדמות". לדבריו, העבודה אינה מתבצעת לבד: "יש לנו שיתוף פעולה צמוד עם הרשויות המקומיות, עם גופי הביטחון וכב"ה. מדובר בממשק קריטי שמאפשר לפעול במהירות".
הרחפנים יוצאים לקרב
כחלק מההשתלבות בעולם החדשנות, קק״ל משלבת טכנולוגיות חדשות כמו AI ורחפנים בעבודה היומיומית. אוחיון מפרט: "אנחנו משקיעים סכומים משמעותיים מאוד בשילוב טכנולוגיות – רחפנים, מצלמות ארוכות טווח, ניטור חכם ועוד. בימים רגילים וגם בתקופות חמות במיוחד, הרחפנים מסיירים מעל אזורים מועדים לפורענות, מזהים עשן או מוקדי חום ומאפשרים לנו לאתר את השריפה כשהיא עדיין קטנה. יש לנו כיום רחפנים שמגיעים לטווחים של עד 100 קילומטרים, וזו פריצת דרך משמעותית מאוד עבורנו". העבודה מתבצעת גם בשיתוף מרכז חדשנות כנרת ואוניברסיטת תל אביב, כאשר הנתונים נאספים למערכת בקרה חכמה. "ראינו ירידה משמעותית באחוזי השריפות הודות לטכנולוגיה. אמנם זה לא תחליף לכיבוי אש, אבל זה הצעד הראשון וההכרחי".
אחרי שהאש כובתה, מגיע שלב השיקום. מהם האתגרים הגדולים ביותר?
"האתגר הכי גדול הוא קודם כול לשמור על היערות הקיימים", מדגיש אוחיון. "הציבור חושב שהיער הוא מובן מאליו, אבל בכל פעם שמחליטים להרחיב יישוב או עיר, המקום הראשון שנפגע הוא היער. היער הולך ומצטמצם, והשטחים הפתוחים הם הנכס הציבורי הכי חשוב של מדינת ישראל".
כיצד השיקום מתבצע בפועל?
"אנחנו בודקים האם מתבצעת התחדשות טבעית של הצומח, מודדים את הנתונים על ידי מחקרים וניטור, אבל הרבה פעמים זה לא מספיק. לכן משלבים גם נטיעות יזומות. המטרה היא לשקם את היער ולהחזיר אותו להיות מרחב ירוק שנגיש לתושבים – עם שבילי הליכה, שבילי אופניים ומקומות בילוי".
האם הציבור מעורב בתהליך השיקום?
"בהחלט", מבהיר אוחיון. "מעבר לפעולות מקצועיות של יערנים, יש לנו גם פרויקטים של נטיעות בשיתוף קהילות. מעבר לנושא של נטיעת עצים, יש כאן חיזוק מהותי לתחושת הבעלות והשייכות של האזרחים לשטחי היער. אחרי תקופת הקורונה וביתר שאת לאחר המלחמה, אנשים מבינים עד כמה השטחים הפתוחים חשובים לנפש".
בין הטבע לעיר: הגבול מיטשטש
אל מול הרשויות המקומיות, אוחיון מסביר כי יש לקח אחד חשוב במיוחד שיש להקפיד עליו – קווי חיץ. "הלקח הכי גדול שלנו הוא יצירת קווי חיץ – מעין רצועת ביטחון בין היישוב לבין היער. לצערי, לא תמיד הרשויות מקפידות על כך. יש פלישות לשטחי קק״ל, שמסכנות את היער ואת היישוב עצמו במקרה של שריפה. לשמחתי, יש שינוי חיובי במועצות האזוריות, שמתחילות להבין את גודל האחריות".
איך קק״ל מקדמת חדשנות בתחום היערנות?
"היום אנחנו עובדים עם כלים שונים של בינה מלאכותית ו'תאומים דיגיטליים' (Digital Twins), המאפשרים לנו לקבל מודלים תלת מימדיים של היערות והשטחים הפתוחים בזמן אמת. הכלים האלו מסייעים לנו להבין איפה נמצאות בעיות, איך מתפשטת שריפה ואילו מינים פולשים יש באזור. יש לנו שיתופי פעולה בינלאומיים, ואנחנו מביאים ידע מחו״ל ומיישמים אותו בהצלחה בישראל". לדבריו, שינוי האקלים הופך את כל העבודה למורכבת יותר: "אנחנו חייבים להיערך אחרת. אין לנו ברירה אלא לאמץ פתרונות חדשניים. גם בשמירה על יערות, גם בהקמה של יערות חדשים, וגם בהתמודדות עם משברים סביבתיים".
אז כיצד לדעתך ניתן לייצר את האיזון העדין שבין בנייה לשימור?
"אני לא אומר שלא צריך להרחיב יישובים", מסכם אוחיון. "ברור שישראל גדלה. אבל צריך לעשות את זה באיזון – לבנות לגובה, לצופף פנימה, ולשמור על השטחים הפתוחים. בסוף, היער הוא הגן הציבורי של כל הרשויות המקומיות. הוא הריאה הירוקה, החצר האחורית של כולנו. אסור לוותר עליו".
