שילוב טכנולוגיה בתהליכי התחדשות עירונית: כך מתכננות ערים את העתיד

בעולם שבו ערים מתרחבות בקצב מואץ ומתמודדות עם אתגרי תשתית, גידול אוכלוסין, שינויי אקלים ופערים חברתיים, עולה שאלה מתבקשת: כיצד ניתן לתכנן שכונות חדשות או לחדש שכונות ותיקות בצורה יעילה, מבוססת ומותאמת למציאות? התשובה, כך עולה ממחקרים ומדו"חות בינלאומיים, טמונה בטכנולוגיה. בראיון למגזין 'ערים חכמות', גלי מיכל חנן, מנכ"לית קבוצת זוויות, ויניר שמעון, ראש תחום מחקר ונתונים, סוקרים כיצד שימוש חכם בכלים דיגיטליים, סימולציות חברתיות ואיסוף וניתוח נתונים בזמן אמת הופכים לכלי חיוני בתהליך קבלת ההחלטות העירוני.

בשעה שערים מתמודדות עם לחצים הולכים וגוברים לשיפור איכות החיים – יעילות התשתיות, הגברת המעורבות הקהילתית ושילוב חדשנות דיגיטלית בתהליכי התכנון העירוני הופך לגורם מפתח. כלים אנליטיים מתקדמים, איסוף נתונים חכם ושימוש במודלים דינמיים מאפשרים לרשויות לקבל תמונת מצב עדכנית, לזהות מגמות ותופעות מראש, ולהציע פתרונות מותאמים במקום להסתפק בתגובות מאוחרות לאתגרים. המעבר לתכנון מבוסס נתונים אינו רק עניין טכנולוגי, אלא משנה את פני קבלת ההחלטות העירונית ומקרב בין מקבלי ההחלטות לצרכים האמיתיים של התושבים והשכונות.

להפוך את התכנון העירוני ממגיב למנבא

דו"ח האו"ם לממשל דיגיטלי 2024 מדגיש את העלייה בשימוש באמצעים טכנולוגיים בממשל המקומי ברחבי העולם ככלי מרכזי להגברת שיתוף הציבור, שקיפות תכנונית ושיפור השירותים העירוניים. הדו"ח מציין כי בעזרת סקרים דיגיטליים, דאטה ומודלים מתקדמים ניתן לזהות עומסים, להבין צרכים משתנים ולבצע תכנון מדויק ויעיל יותר. עוד מציין הדו"ח מספר מגמות עולמיות מרכזיות, ביניהן את ענף הסקרים הדיגיטליים ככלי לניטור תחושות הציבור בזמן אמת, את השימוש בבינה מלאכותית כמנוף ליצירת סימולציות חברתיות, שילוב מודלים דיגיטליים (CIM) לתכנון תשתיות עירוניות ומגמות נוספות, כאשר השאיפה היא להפוך את התכנון העירוני ממגיב למנבא; כזה שמזהה בזמן עומסים בתחבורה, חוסרים בשירותים וצורכי קהילה משתנים, ומגיב בהתאם.

סקירה של ערים שונות מצביעה באופן ברור על יישום התובנות ברחבי העולם; בסקוטסדייל, אריזונה, מפעילה העירייה את Speak Up Scottsdale – פורטל דיגיטלי שמאפשר לתושבים ללמוד על יוזמות עירוניות ולהגיב בזמן אמת. הממשק שם דגש על נגישות וחוויית משתמש, ומאפשר דיאלוג רציף מול הציבור. גם בערים בקליפורניה מבצעים סקרים גיאוגרפיים ממוקדים בתחומי איכות חיים. בעיר בשם Rancho Cucamonga התקבלו למעלה מ־132 אלף תגובות מ־2,417 תושבים בשנת 2024 בלבד, כאשר התגובות שימשו לתכנון תחומים כמו ייעור עירוני, תחבורה ושוויון דיגיטלי.

בלונגמונט, קולורדו, נערך סקר שביעות רצון עירוני שוטף כחלק ממערך השירות הציבורי, תוך שימוש בפלטפורמת Qualtrics, אשר נתן אפשרות לעירייה להתעדכן באופן רציף בתחושות ובצרכי התושבים. גם באירופה ניתן למצוא דוגמאות להתקדמות בתחום – במקדוניה הצפונית נערכים סקרים דיגיטליים שוטפים כחלק ממעקב אחר יישום מדיניות ציבורית, במטרה לוודא שהחלטות מתקבלות בהתאמה לעמדות הציבור.

כשמחקר פוגש תשתיות: תכנון עירוני שמתחיל מהשטח

כדי לממש את הפוטנציאל של תכנון מבוסס נתונים, לא די בטכנולוגיה בלבד – נדרש גם מחקר מעמיק שמספק עומק פרשני, ידע הקשרי והבנה של דפוסי התנהגות עירוניים. לצד הכלים הדיגיטליים, עולה כיום חשיבותו של מחקר מקצועי המשלב בין שיטות כמותיות ואיכותניות, מתוך מטרה אחת: להבין לא רק מה קורה בעיר, אלא מדוע ואיך זה קורה, ואילו פתרונות ישימים ניתן לגזור מכך. במובן זה, המחקר העירוני הופך לחוליה מקשרת בין נתונים לבין מדיניות.

מכון המחקר של קבוצת "זוויות" מהווה כיום גורם מקצועי בולט בזירה זו. הוא חוקר בעבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. בהקשר העירוני, המחקרים נערכים תוך פיתוח מתודולוגיות מותאמות למציאות המוניציפלית בישראל. עבודת המכון כוללת בין היתר מיפוי, איסוף וניתוח נתונים – כולם מרכיבים שמסייעים לרשויות לקבל החלטות מושכלות ולהימנע מתכנון שמנותק מצרכי השטח. חשיבותו עולה במיוחד במצבים של חוסר ודאות, כמו תהליכי התחדשות עירונית, הקמת שכונות חדשות, קליטת אוכלוסיות חדשות או שינוי ייעוד של אזורי תעשייה.

המדינה טכנולוגית, אך העיריות עדיין בתהליך

למרות שישראל נחשבת למדינה טכנולוגית ול"סטארט-אפ ניישן", הרשויות המקומיות מתמודדות לעיתים עם אתגרי יישום. אך גם בארץ נרשמת התקדמות,  ובעיקר בערים שמבינות את פוטנציאל השילוב בין דאטה לתכנון. לדברי גלי מיכל חנן, מנכ"לית קבוצת זוויות: "כשעירייה יודעת בדיוק היכן חסר צל, מה מצב שביעות הרצון ממוסדות חינוך או איך נראית תנועת התחבורה לאורך היום – ניתן לייצר מדיניות מדויקת יותר שמיטיבה עם התושב". הקבוצה מלווה עיריות ותאגידים עירוניים בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, ומסייעת להם לשלב טכנולוגיות לאיסוף וניתוח נתונים ככלי לקבלת החלטות.

מהו האתגר המרכזי שאת רואה בשילוב טכנולוגיה בתכנון שכונות חדשות?

"האתגר אינו רק טכנולוגי, הוא בראש ובראשונה ארגוני", מציינת חנן. "צריך לאחד בין האגפים השונים, לייצר שפה משותפת, ולהבין שהנתונים הם לא רק כלי אלא תשתית לניהול עירוני. כשיש ניהול נתונים נכון, ניתן לחבר בין תכנון סביבתי, רווחה, תחבורה וחינוך, וליצור עיר שמתנהלת כמו מערכת חכמה".

האם את רואה בטכנולוגיה כלי משלים או מניע מרכזי בתכנון העירוני של השנים הקרובות?

"השילוב בין טכנולוגיה, מחקר וניהול נתונים הוא כבר לא עניין עתידי, אלא הווה שמכתיב את איכות החיים העירונית. ככל שרשויות יאמצו כלים חכמים ויפתחו דיאלוג שוטף עם התושבים, כך יוכלו להקים שכונות טובות יותר ולתכנן ערים שמבינות את האנשים שחיים בהן".

דיברת על שיתוף הציבור. איך זה בא לידי ביטוי בפועל?

"חשוב לציין כי שיתוף ציבור זו לא פעולה חד פעמית – בעינינו מדובר בחלק אינטגרלי ודינמי של ניהול עירוני מודרני. אנחנו מפעילים ממשקים שמחברים בין העירייה לתושבים: פורטלים עירוניים נגישים, סקרים דיגיטליים, וגם תהליכי דיאלוג מתמשך שלוקחים בחשבון את הכלים הדיגיטליים שהתושבים כבר משתמשים בהם ביום יום. כך אפשר לקלוט בזמן אמת את מה שהתושבים חווים, וגם לשקף להם את קצב ההתקדמות או התכנון. שירות ניהול קשרי קהילה ושיתופי ציבור שאנחנו מציעים בונה גשר פעיל בין מקבלי ההחלטות לתושבים עצמם".

כאשר השירות לתושב פוגש אסטרטגיה: גם פנים ארגוני חשוב

מה עומד מאחורי העבודה עם ערים קטנות ובינוניות, שבהן המשאבים מוגבלים?

"דווקא בערים הקטנות והבינוניות יש אפשרות אמיתית ליישם טרנספורמציה מהירה יחסית", היא מרחיבה. "אנחנו יודעים להתאים מודלים קומפקטיים של איסוף נתונים, דשבורדים רזים או מנגנוני שיתופי ציבור פשוטים שלא מצריכים מערכות ניהול מסובכות או תקציבים גדולים. החוכמה היא להתחיל ממוקדים ומשם לבנות בסיס לצמיחה. היו לא מעט ערים שבתחילת הדרך חששו משילוב טכנולוגיה, וכיום משתמשות בדאטה בזמן אמת כדי להתאים תכניות עבודה לחינוך, לרווחה, לתשתיות ולשפ"ע".

מדיניות מבוססת דאטה היא לא רק עניין טכנולוגי, אלא תרבות ניהולית שלמה. ככל שעיריות משקיעות בתשתית נכונה של נתונים, מקיימות מחקר רציף, משתפות את הציבור ומטמיעות תהליכים אסטרטגיים בתוך הארגון – כך עולה איכות החיים הממשית של תושביהן.

לסיום, איך הופכים נתונים יבשים לתובנות אמיתיות?

"כאן נכנס האלמנט האנושי", מסכמת חנן. "אנחנו לא מסתפקים באיסוף; אנחנו מנתחים, מסבירים, ומסייעים לתרגם את הנתונים להחלטות. ההבדל בין עיר שרואה את הנתונים כקובץ לבין עיר שמשתמשת בהם כמנוע הוא ההבדל בין ניהול שגרתי להתחדשות עירונית אמיתית".

נקודת החוזק של המכון היא ביכולתו ליצור סנכרון בין הידע המחקרי לבין הצרכים הארגוניים והטכנולוגיים של הרשויות. איסוף הנתונים, ניתוחם, הפקת התובנות והטמעתן נעשים בתוך מסגרת אחת כוללת, בשעה שהמערכת מתואמת עם מערכות המידע העירוניות ועם גורמי הביצוע בשטח. כך הופך המחקר לא רק למקור ידע, אלא למנוע תכנון מבוסס נתונים, אפקטיבי ומדויק. מכון מחקר + בקבוצת "זוויות" מומחה במחקרים עבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ומשלב בין שיטות מחקר איכותניות וכמותיות לצורך יצירת בסיס נתונים אחוד, מקיף ואמין המהווה את הבסיס להפקת תובנות מעצבות מדיניות מבוססות מחקר ונתונים.

האם מחקר בא לידי ביטוי בתהליכי התחדשות עירונית?

יניר שמעון, מנהל מכון מחקר+ בקבוצת זוויות, מציין כי "מחקר איכותי מסייע לנו להבין טוב יותר את המורכבות של הקהילות העירוניות ושל התושבים. בסיטואציות מסוימות לא מספיק רק לדעת מה התושבים חושבים, אלא צריך להבין למה הם חושבים כך. השילוב הזה יוצר תשתית מדויקת לתכנון. מכון מחקר + דואג לבנות את מערך המחקר, בין אם באופן כמותי, איכותני או משולב, כך שיתאים לשאלת המחקר הספציפית ויספק את התובנות המשמעותיות לטובת קידום הנושא. בחירה זו הינה קריטית להצלחת המחקר. בנוסף, כל זרועות המחקר, מאקדמיה וקשרי קהילה, דרך מערכות מידע ואיסוף נתונים ועד לתפעול ולוגיסטיקה פועלות יחד להשגת המטרה".

ומה היתרון בסנכרון בין זרועות המחקר?

"הסנכרון מאפשר לנו להגיע למחקר האיכותי ביותר, וכך גם לתובנות המדויקות והמשמעותיות ביותר שעולות מהשטח. החיבור ההדוק של כלל זרועות המחקר מתוך חשיבה מוקדמת אודות מערך המחקר או שיטת המחקר, מוביל לכך שאיסוף הנתונים, הניתוח שלהם ויישום התובנות יוביל לשינוי אמיתי בשטח", מציין שמעון. "בנוסף, שיתוף החטיבות השונות בקבוצת זוויות מסייע אף הוא ליצירת מחקר משמעותי יותר ומותאם אוכלוסייה. אנו מקיימים שיח שוטף ורציף עם חטיבת הקהילה בקבוצה כדי להתאים את המחקר לאוכלוסייה ולבחון את התרבות והשפה, כלומר, המילים והביטויים ואפילו הצבעים והתמונות הרלוונטיים, בהם נעשה שימוש במחקר, כדי להצליח ולהביא לשיתוף פעולה מיטבי עם אוכלוסיית היעד".

מהם האתגרים המרכזיים שאתה מזהה כיום בתהליכי מחקר בתכנון עירוני בישראל?

"האתגר המרכזי הוא לא רק בהטמעת כלים טכנולוגיים, אלא בראש ובראשונה ארגוני ותרבותי", מרחיב שמעון. "ברשויות רבות עדיין קיימת הפרדה בין אגפים ביחס לשיח הניתן לתושבים חדשים או כאלה המתמודדים עם הסוגיה עמה הרשות מתמודדת, ולעיתים חסרה שפה משותפת ואחידה ביניהם ופעילות משותפת היוצרת סינרגיה. סינרגיה וסנכרון אלה הם קריטיים לטובת שיח רציף ואחיד עם התושבים והתמודדות עם הבעיה הנידונה. בכדי להפיק את המיטב מהנתונים יש צורך לבנות תהליכי עבודה משותפים, להטמיע תרבות של למידה מתמדת, ולהבין שהנתונים הם לא יעד בפני עצמו – אלא תשתית לניהול עירוני חכם".

מהו החזון שלך לגבי תפקיד המחקר בתהליכי התחדשות עירונית בשנים הקרובות?

"אני שואף שמחקר יהפוך לחלק אינטגרלי בניהול העירוני. לא רק כתמיכה חד פעמית, אלא כמרכיב קבוע שמלווה את התהליך לכל אורכו ומאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים. בסופו של דבר, מחקר איכותי הוא זה שמאפשר לעיר לא רק להגיב לאתגרים, אלא להפוך אותם להזדמנות אמיתית לצמיחה", חותם שמעון.