בעידן שבו "חדשנות" הפכה למילת באזז בכל ארגון, רינת גיא, מנהלת הרשות לחדשנות בעיריית תל אביב-יפו, מצליחה להפוך את המושג למציאות יומיומית חיה ונושמת. מבחינתה, חדשנות היא קודם כל אנושיות – ולא, לא תמיד זה קשור לטכנולוגיה.
"חדשנות אינה רק עניין טכנולוגי – אלא קודם כל אנושי", כך מסבירה רינת גיא בראיון מיוחד למגזין 'ערים חכמות', בו היא משתפת כיצד הפכה תל אביב-יפו למעבדת חדשנות חיה, מגוונת ורגישה – ומסבירה מדוע היא מאמינה שהבינה המלאכותית לא מחליפה בני אדם, אלא מעצימה אותם.
כיצד את תופסת את המושג "חדשנות עירונית"?
"כשאומרים 'חדשנות', רבים מדמיינים עתיד של גורדי שחקים, חלליות, רובוטים ורחפנים", מציינת גיא. "אבל בעיניי, חדשנות היא לא עתיד קר ומנוכר – אלא הווה חם, אנושי ומחובר. ההגדרה המוניציפאלית שהעירייה בחרה לחדשנות עירונית היא 'היכולת לחשוב אחרת, לפעול אחרת ולהביא ערך – לא רק לתושבים, אלא גם לעובדים, לעסקים, למבקרים ולעולם החינוך כולו'. בתפיסה שלי, עיר חכמה לא נבנית מתשתיות טכנולוגיות בלבד אלא בעיקר על אנשים שמערערים על המובן מאליו, שמבקשים לשנות מתוך אמונה שאפשר גם אחרת. כי אין דבר כזה עיר חכמה – יש אנשים חכמים, שעושים אותה חכמה, הם אלה שהופכים רעיונות למציאות בעזרת תשוקה, הקשבה והאומץ לשנות".
המודל שהגיע עד לשולחן של ממשלת ארה"ב ולנסיך מונקו
בין היתר, גיא עומדת מאחורי ITAY, אחד המודלים המהפכניים כיום בעולם המוניציפלי. המודל הפך לפלטפורמה בינלאומית – וכעת מיושם בארגונים ואוניברסיטאות בארץ ובעולם . לדבריה, העיר תל אביב-יפו הפכה בשנים האחרונות למעבדת חדשנות עירונית אמיצה, אנושית ומתקדמת, שמהווה השראה לערים בארץ ובעולם.
איך נולד מודל החדשנות ITAY ומה עומד מאחוריו?
"מודל ITAY ((Innovation Tel Aviv Yafo נולד בשנת 2016 מתוך צורך אמיתי לשיפור איכות החיים בעיר. הבנו שהחכמה לא יושבת רק אצל הדרג הניהולי, אלא נמצאת אצל כל מי שנוגע בעיר: מי שפוגש את המציאות ביומיום, מי שמכיר מקרוב את הצרכים והכאבים האמיתיים. אז התחלנו עם העובדים, האמנו בהם כיזמים לכל דבר, הפכנו אותם לסטארטאפיסטים – ואת העירייה לפלטפורמה. משם הרחבנו את המודל גם לתושבים, לסטודנטים, ליזמים ואפילו לתלמידים – כל אחד מביא את נקודת המבט שלו, את הידע מהשטח, כי כשנותנים מקום לקול של כולם התמונה הופכת שלמה יותר. כך בנינו אקו-סיסטם עירוני שמבוסס על שותפות, הקשבה ואמונה".
איך גורמים גם לעובדים שאינם "טכנולוגיים", לקחת חלק בחדשנות?
"אני לא מאמינה שיש דבר כזה עובד לא חדשן. כל אחת ואחד, בכל תפקיד, יכול לתרום לשיפור החיים בעיר. אנחנו יוצרים מרחבים לא קונבנציונאליים לחשיבה יצירתית. המסר שלנו ברור: מותר לטעות, כי זו הדרך ללמוד. כשמאפשרים לאנשים לחשוב אחרת – הם מפתיעים. החדשנות לא מגיעה רק ממי שמוגדר 'מומחה', אלא מכל מי שיש לו ראייה שונה ורצון לשפר. הטכנולוגיה היא רק הכלי, הכוח האמיתי נמצא בידיים שלנו" .
מה מייחד את תל אביב-יפו בחדשנות לעומת ערים אחרות?
"מה שמיוחד כאן זה שאין אזור אחד של חדשנות – כל העיר היא אזור ניסוי. יש חיבורים בין מגזרים, בין שכונות, בין אוכלוסיות. והכול קורה בזכות תמיכה והשקעה ארוכת טווח מצד ההנהלה, ובראשה ראש העיר רון חולדאי. יש לנו הנהלה מקצועית, קשובה ופתוחה לחדשנות- שיודעת לאפשר, להוביל ולעבוד יחד עם העובדים, התושבים והשותפים כדי לשפר את איכות החיים בעיר – לעשות טוב יותר, נכון יותר, פשוט יותר . זה מה שיוצר תשתית חזקה לחדשנות עירונית אמיתית".
אפשר לראות את ההשפעה של תחרות החדשנות השנתית שלכם בשטח?
"בהחלט. מדי שנה אנחנו מקיימים תחרות חדשנות. ממנה צמחו יוזמות מרגשות שמיושמות: תכנית הכשרה למתבגרים עם שיתוק מוחין ושילובם בשוק העבודה, מיזם שהחל בבית ספר און, מיזם 'תל וקח' – ספרייה קהילתית להשאלת חפצים, פרויקט 'זהב בגינה' לבני הגיל השלישי, כיתות עתיד חדשניות, מרחבים דיגיטליים לילדים עם לקויות ואפילו עמדות החתלה ציבוריות. אלו לא רק רעיונות טכנולוגיים – אלא פתרונות שפוגשים את הצרכים היומיומיים של התושבים".
ולסיום, מהו החלום הבא שלך?
"החלום שלי? להפוך את מודל ITAY ממנוע עירוני לחדשנות מקומית לפלטפורמה גלובלית שמחברת בין ערים, אקדמיה, תעשייה, הסטארטאפים וקרנות הון כדי להתמודד יחד עם אתגרים בקנה מידה עולמי. לאפשר לכל מי שיש לו תשוקה, רעיון או מומחיות – להיות חלק ממערכת שמייצרת פתרונות חדשניים, מקומיים עם פוטנציאל גלובלי. תל אביב-יפו יכולה לשמש מודל עולמי, לא רק לסטארטאפים חדשניים אלא גם לחדשנות מערכתית מבוססת שת"פ גלובליים, לטובת שיפור איכות החיים של כולנו. כי אנחנו לא ממציאים את העיר מחדש אנחנו בונים אותה יחד, זו החדשנות האמיתית מבחינתי".
