תוכנית אשב"ל מספקת מלגות וליווי בתקופת הלימודים ולאחריה לצעירים מהחברה הבדואית, במטרה לעודד יציאתם ללימודים במסלול הנדסאי. באופן זה התוכנית שואפת להגדיל את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה של אוכלוסייה זו. מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצד יעילותה של התוכנית עבור המסיימים אותה, קיימים בה אחוזי נשירה גבוהים. מחקר זה מבקש לבחון מהם הגורמים לנשירה בחברה הבדואית מלימודי הנדסאים במסלולים השונים. שיטת המחקר הינה איכותנית וכללה ראיונות עומק חצי מובנים בקרב נושרים מלימודים הנדסאים במסגרת תוכנית אשב"ל ובקרב נושרים שאינם מהתוכנית. ממצאי המחקר העלו שקיים מכלול של גורמים שהצטברותם מובילה לנשירה. בין הגורמים ניתן למנות קשיים בלימודים, עומס וקושי בשילוב בין עבודה ללימודים שיוצר עייפות ותסכול. משתתפי המחקר התייחסו גם לקשיים בשל שליטה לא מספקת בעברית, לחצים כלכליים או חברתיים והתמודדות עם בעיות בתשתיות, אך לתפיסתם אלו אינם גורמים המביאים לנשירה. המחקר מצא כי מכלול התחומים יחד הוא זה המביא לנשירה ולא כל גורם בפני עצמו. המלצות לדיוק הסיוע לסטודנטים לשם צמצום הנשירה מצוינות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
כחלק מפיתוח אזורי תעסוקה בעיר נתיבות, בוצע מחקר שהוזמן על ידי עיריית נתיבות בנושא תעסוקה והייטק. היציאה לסקר נערכה בעקבות הרצון להכניס חברות הייטק לאזורי התעסוקה ולגייס תושבים מהדרום למשרות אלו. שיטת המחקר הייתה כמותית באמצעות הפצת סקר לכל הרשומים במערכת העירונית "נתיבות+" – מערכת המאגדת מידע אודות תושבים עתידיים, חדשים וותיקים – ובקבוצת הוואטסאפ הרשותית. הסקר כלל כ-750 משיבים. תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב אודות מאפייני התושבים (ניסיון תעסוקתי בהייטק, אזורי תעסוקה נוכחיים, שליטה באנגלית, תחום לימודים). הסקר העלה כי ישנה התעניינות גבוהה בנושא שילוב בעולם ההייטק וההנדסה בעיר נתיבות.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.
