החלטת ממשלה 1279, הציבה יעד מרכזי בעניין העצמת הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי והארגוני, במטרה להציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית. המחקר בוחן מהם התחומים והמדדים לפיהם נכון להעריך תפקוד הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, על רקע מאפיינים תרבותיים, חברתיים וסוציו־אקונומיים ייחודיים. הוצע מודל מותאם הכולל שמונה תחומי מדידה: שישה מתחומי המצפן הארגוני ושניים נוספים - ביטחון אישי ותברואה וניקיון. המחקר נערך בשילוב שיטות איכותניות וכמותיות: ראיונות עומק עם נציגי רשויות ומשרדי ממשלה וסקר מקוון בקרב תושבי שבע רשויות בדואיות. הממצאים מצביעים על צורך בהתאמת המדדים, שיטות המדידה והציון, מבלי להפחית מדרישות הביצוע, כך שישקפו נאמנה את צרכי היסוד של התושבים ואת מצבן הנוכחי של הרשויות. בדוח המחקר מוצע מודל, אשר תוקף על ידי בעלי תפקידים ותושבים, ומהווה כלי מעשי ומותאם תרבותית לבחינת תפקוד הרשויות הבדואיות בנקודת הזמן הנוכחית.
הצעירים והצעירות בחברה הבדואית בישראל, השייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות במדינה, ניצבים בפני מעבר מורכב אל עולם הבגרות. הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים שמקורם במבנה התרבותי, החברתי והכלכלי של החברה הבדואית, אשר משפיעים על יכולתם להשתלב בשוק העבודה, לשפר את מעמדם, ולהימנע מהידרדרות למצבי סיכון, ומדגישים את הצורך בתוכניות העצמה מותאמות ובמדיניות ממשלתית ממוקדת לטובת שילוב מיטבי בחברה. מחקר זה מבקש לבחון את מצבם של צעירים וצעירות בגילאי 18-24 בחברה הבדואית בישראל, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: השכלה, תעסוקה ופשיעה, ובוחן את התאמתן של תוכניות קיימות לצרכי האוכלוסייה. המחקר מבוסס על שילוב של נתונים כמותיים, שהתקבלו באמצעות חוק חופש המידע, ומחקר איכותני באמצעות ביצוע ראיונות עומק עם בעלי עניין מתחומי הממשל, האקדמיה, המגזר השלישי והצעירים עצמם. הממצאים מתייחסים לגורמים דמוגרפיים וחברתיים, השפעת המגדר בעיצוב מסלול החיים, השכלה, תעסוקה, פשיעה ומדיניות ממשלתית לפיתוח תוכניות התערבות ייעודיות. תובנות המחקר הובילו ליצירת אשכולות המבחינים בין מאפיינים של צעירים בדואים וצורכיהם, תוך בחינת הקשרים בין השכלה, תעסוקה והתנהגות סיכונית.
במסגרת תוכנית החומש 1279 לקידום כלכלי חברתי של הבדואים בנגב, הוקצה תקציב לפיתוח והרחבה של תוכניות המקדמות תיירות פנים ביישובים הבדואים בנגב. מחקר זה בחן את השפעת התוכנית לקידום תיירות בדואית בנגב על החברה הבדואית בנגב מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית מנקודת מבטם של תיירנים, אנשי מטה ומקצוע ותיירים. המחקר משלב שיטת מחקר איכותנית וכמותית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שפיתוח התיירות הבדואית הינו בעל ערך ברמת הפרט, המשפחה והקהילה. דוח המחקר מפרט את האתגרים הקיימים בתחום זה והמלצות יישומיות למענים במסגרת התוכנית הממשלתית.
תוכנית אשב"ל מספקת מלגות וליווי בתקופת הלימודים ולאחריה לצעירים מהחברה הבדואית, במטרה לעודד יציאתם ללימודים במסלול הנדסאי. באופן זה התוכנית שואפת להגדיל את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה של אוכלוסייה זו. מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצד יעילותה של התוכנית עבור המסיימים אותה, קיימים בה אחוזי נשירה גבוהים. מחקר זה מבקש לבחון מהם הגורמים לנשירה בחברה הבדואית מלימודי הנדסאים במסלולים השונים. שיטת המחקר הינה איכותנית וכללה ראיונות עומק חצי מובנים בקרב נושרים מלימודים הנדסאים במסגרת תוכנית אשב"ל ובקרב נושרים שאינם מהתוכנית. ממצאי המחקר העלו שקיים מכלול של גורמים שהצטברותם מובילה לנשירה. בין הגורמים ניתן למנות קשיים בלימודים, עומס וקושי בשילוב בין עבודה ללימודים שיוצר עייפות ותסכול. משתתפי המחקר התייחסו גם לקשיים בשל שליטה לא מספקת בעברית, לחצים כלכליים או חברתיים והתמודדות עם בעיות בתשתיות, אך לתפיסתם אלו אינם גורמים המביאים לנשירה. המחקר מצא כי מכלול התחומים יחד הוא זה המביא לנשירה ולא כל גורם בפני עצמו. המלצות לדיוק הסיוע לסטודנטים לשם צמצום הנשירה מצוינות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
מרכזי ריאן בדרום פועלים לקידום תעסוקה והשמות והכשרות מקצועיות בקרב החברה הבדואית. מטרת המחקר הינה בחינת אפקטיביות תוכניות מרכזים אלו, תוך זיהוי גורמים מעכבים ומקדמים ליעילותם. מתודולוגית המחקר כללה ניתוח נתונים של המרכזים, עריכת תצפיות במרכזים וקיום ראיונות עם מומחים, עובדים במרכזים ומשתתפים בתוכניות השונות. בנוסף, התקיימה קבוצת מיקוד של משתתפים בתוכנית. הממצאים העלו כי עבודת המרכזים משמעותית בעיקר בשלבי ההכנה לתעסוקה, בהכשרות ובהשמות למשרות סף. כמו כן, נמצא כי למרכזים חשיבות ייחודית עבור צעירים חסרי מעש ונשים בתהליכים ארוכי טווח. לצד זאת, המחקר העלה כי קיימים אתגרים כמו מחסור במשרות איכותיות ובמשרות לאקדמאים שהמרכזים יכולים להפנות אליהם, חסרות הכשרות המותאמות לשוק העבודה המשתנה ויש צורך במינוף הקשרים עם המעסיקים. המלצות מפורטות לחיזוק האפקטיביות מופיעות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
שליטה בשפה העברית הינה תנאי הכרחי להשתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בישראל ומהווה גורם מפתח לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. מחקר זה נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026) ומבקש להעמיק בחסמים של לימוד השפה העברית בחברה הבדואית, אשר משבר ידיעת השפה בקרב צעיריה חמור. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית תוך שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם מגוון קהלים הנוגעים בנושא – צוותי הוראה, אנשי מטה במשרד החינוך, מנהלי תוכניות תוספתיות, הורים וסטודנטים, וכן באמצעות קבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על חסמים משמעותיים: רמת המורים ואיכות ההוראה ירודות, חשיפה דלה של תלמידים לשפה העברית במוסדות החינוך ומחוצה להם, מוטיבציה נמוכה בקרב תלמידים, אוריינות שפתית נמוכה בשפת האם, חוסר מודעות בקרב הורים לחשיבות רכישת השפה העברית ועוד. המלצות לקידום רכישת השפה העברית מופיעות בגוף הדוח.
כחלק מתוכנית החומש 1279 לחברה הבדואית לשנים 2022-2026 יצאה הוראת מנכ"ל 4.64 שמטרתה תמרוץ וסיוע לעסקים בקליטת עובדים מהחברה הבדואית בנגב. מטרת מחקר זה הינה לבדוק את יעילות התוכנית על ידי בחינת השפעתה על תעסוקת הבדואים אשר השתתפו בתוכנית, בדגש על השוואה לתעסוקת בדואים שלא השתתפו בתוכנית. שיטת המחקר כללה ניתוח איכותני וניתוח נתונים כמותי, תוך התייחסות לנתוני התוכנית, למאפייני המעסיקים, לגידול במספר המועסקים ובאיכות התעסוקה, וכן לשינויים בעמדות מעסיקים כלפי קליטת עובדים מהחברה הבדואית. ממצאי המחקר העלו כי התוכנית הינה אפקטיבית. נמצא כי היא מהווה שיקול בולט בקרב המעסיקים בבואם לבחור בין העסקת עובדים בדואים לבין עובדים אחרים. עוד עולה כי התוכנית מגבירה את נכונות המעסיקים להשקיע ולטפח את העובד הנקלט, ואף להמשיך להעסיק את המועסקים במסגרת התוכנית גם לאחר סיומה. יחד עם זאת, עולים אתגרים בגיוס ושימור העובדים בתוכנית, קיים קושי בקרב חברות קטנות למיצוי השתתפותם בתוכנית ואתגרים בתעסוקת נשים. המלצות המחקר לשיפור התוכנית בתוכנית החומש הבאה מפורטות בדוח המחקר.
בעשור האחרון החריפה תחושת חוסר הביטחון האישי בקרב החברה הבדואית בנגב. זאת על רקע אלימות פנימית, אפליה והדרה במפגש עם החברה היהודית והשלכות מלחמת חרבות ברזל, אשר תרמו לפגיעה בביטחון הכללי, לחוסר אמון במוסדות השלטון ולהשפעה ניכרת על חיי היומיום. לנוכח זאת קידם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב את הנושא במסגרת תוכנית החומש 1279. המחקר הנוכחי, הינו מחקר גישוש איכותני שהתבסס על קבוצות דיון וראיונות עם נציגי חינוך, רווחה, אכיפה, מנהיגות ותושבים מיישובים שונים, בחן את מקורות תחושת חוסר הביטחון, ביטוייה והשלכותיה. הממצאים מצביעים על תחושת אי-ביטחון רב-ממדית הנחווית בקרב כלל החברה הבדואית, הנובעת בין היתר מהימצאות נשק בלתי חוקי, אירועי ירי, סכסוכים בין-משפחתיים מתמשכים, חלחול של תרבות עבריינית למרחב הציבורי והחרפת היחסים עם הממסד. תחושה זו מובילה לפגיעה בתחושת השייכות, למצוקה נפשית, לחוסר אמון ולפגיעה בתפקוד האישי, החברתי והכלכלי. המחקר מציע מודל קשרים בין גורמים, ביטויים והשלכות של אי ביטחון אישי בנגב ובסופו מספק המלצות מדיניות.
הרשויות המקומיות בישראל מספקות שירותים ציבוריים רבים לתושבים והן בעלות השפעה רבה על חייהם. הרשויות הבדואיות נשענות בעיקר על תקציבים ממשלתיים ומתקשות לממן שירותים מתקדמים לתושבים. תוכנית החומש 1279 להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, שאושרה במרץ 2022, שואפת לחזק את השירותים הציבוריים, לפתח את הכלכלה המקומית, לשפר את נראות היישובים ולבסס משילות אפקטיבית. המחקר הנוכחי בוחן את אפקטיביות התוכנית ומנתח את הישגיה ואתגרים לאורך השנים 2022-2024. לצורך כך, המחקר נשען על שילוב של מקורות מידע איכותניים וכמותיים: ראיונות עומק עם נציגי רשויות וגורמים בממשלה ובכנסת, ניתוח נתוני הכנסות, נתונים ממשרד הפנים אודות גבייה, הוצאות וגירעונות ומידע על חקיקת חוקי עזר עירוניים. ממצאי המחקר מצביעים על הצלחות כגון שיפור ברוב הרשויות הבדואיות לקראת איזון תקציבי, מגמת עלייה בהכנסות עצמאיות ושיפור בתשתיות והשירות לציבור. לצד זאת, חשוב לציין שהרשויות הבדואיות נבדלות זו מזו וחלקן עדיין מתמודדות עם גירעונות מצטברים, ממשיכות להיתלות במענקי ממשלה, ובהן אף קיימים פערים בין היעדים לגביית ארנונה בפועל וישנו אתגר משמעותי ניכר בגיוס כוח אדם איכותי. תובנות והמלצות למדיניות מובאים בגוף המחקר.
החלטת ממשלה 1279 הינה תוכנית החומש השלישית לקידום החברה הבדואית בנגב, והשנייה הכוללת יעדים להעצמת תשע הרשויות המקומיות הבדואיות בדרום. מחקר זה מתמקד במועצות האזוריות הבדואיות אל קסום ונווה מדבר, המתמודדות עם אתגרים של פיזור גאוגרפי רחב, מחסור במשאבים ובתשתיות, ומתן שירותים חלקיים לתושבי ישובים שאינם מוסדרים. מטרת המחקר היא לבחון את מאפייני הניהול במועצות, לרבות תכנון וביצוע העבודה, הפיזור הגאוגרפי, יחסי הגומלין עם משרדי הממשלה, ועדי היישובים, ואת השפעתם על איכות השירותים ועל הפיתוח הכלכלי-חברתי באזור המחקר נקט בגישה איכותנית על ידי ביצוע ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים מרכזיים בכל אחת מהמועצות ועם נציגים במשרדי ממשלה רלוונטיים. בנוסף, נאספו נתונים כמותיים המציגים שינויים לאורך השנים בפרמטריים מרכזיים המאפיינים את המועצות. מממצאי המחקר אודות כל אחת מהמועצות מתייחסים להיבטים הבאים: תפקוד המועצה כארגון, המבנה הגיאוגרפי של המועצה, המבנה החברתי, התנהלות המועצה מול משרדי הממשלה, הקשר בין המועצה לוועדי היישובים ולתושבים, הספקת שירותים לתושבים ומידת התאמת מודל של מועצה אזורית לניהול המועצה. בגוף המחקר נידונה ההשפעה של כל אחד מההיבטים על תפקוד המועצה ויכולתה לספק שירותים לתושביה וכן מוצגות תובנות והמלצות אופרטיביות.
