שליטה בשפה העברית הינה תנאי הכרחי להשתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בישראל ומהווה גורם מפתח לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. מחקר זה נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026) ומבקש להעמיק בחסמים של לימוד השפה העברית בחברה הבדואית, אשר משבר ידיעת השפה בקרב צעיריה חמור. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית תוך שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם מגוון קהלים הנוגעים בנושא – צוותי הוראה, אנשי מטה במשרד החינוך, מנהלי תוכניות תוספתיות, הורים וסטודנטים, וכן באמצעות קבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על חסמים משמעותיים: רמת המורים ואיכות ההוראה ירודות, חשיפה דלה של תלמידים לשפה העברית במוסדות החינוך ומחוצה להם, מוטיבציה נמוכה בקרב תלמידים, אוריינות שפתית נמוכה בשפת האם, חוסר מודעות בקרב הורים לחשיבות רכישת השפה העברית ועוד. המלצות לקידום רכישת השפה העברית מופיעות בגוף הדוח.
המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026), ובחן את הגורמים לפער בין ההשקעות בבתי ספר ובתוכניות תוספתיות לבין שיעור הזכאות לבגרות איכותית, המאפשרת קבלה ללימודים אקדמיים, בקרב בני נוער מהחברה הבדואית בנגב. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית ועשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי חינוך, מנהלי תכוניות תוספתיות, סטודנטים, הורים לתלמידים וקבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר הצביעו על גורמים מקדמים כגון קיומו של אופק מקצועי הדורש השכלה אקדמית, מוטיבציה של התלמיד, תוכניות תוספתיות יעילות, דמויות לחיקוי והורים תומכים ומודעים לחשיבות ההשכלה. לצד זאת, עלו חסמים כגון מחסור במורים במקצועות ה-STEM, רמת הוראה נמוכה, היעדר של אופק תעסוקתי, חוסר מודעות לדרישות הקבלה לאקדמיה, מאפיינים תרבותיים וחוסר במודעות הורית לחשיבות ההשכלה. המלצות המחקר נידונות בגוף המחקר.
