הצעירים והצעירות בחברה הבדואית בישראל, השייכים לאחת האוכלוסיות המוחלשות במדינה, ניצבים בפני מעבר מורכב אל עולם הבגרות. הם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים שמקורם במבנה התרבותי, החברתי והכלכלי של החברה הבדואית, אשר משפיעים על יכולתם להשתלב בשוק העבודה, לשפר את מעמדם, ולהימנע מהידרדרות למצבי סיכון, ומדגישים את הצורך בתוכניות העצמה מותאמות ובמדיניות ממשלתית ממוקדת לטובת שילוב מיטבי בחברה. מחקר זה מבקש לבחון את מצבם של צעירים וצעירות בגילאי 18-24 בחברה הבדואית בישראל, תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: השכלה, תעסוקה ופשיעה, ובוחן את התאמתן של תוכניות קיימות לצרכי האוכלוסייה. המחקר מבוסס על שילוב של נתונים כמותיים, שהתקבלו באמצעות חוק חופש המידע, ומחקר איכותני באמצעות ביצוע ראיונות עומק עם בעלי עניין מתחומי הממשל, האקדמיה, המגזר השלישי והצעירים עצמם. הממצאים מתייחסים לגורמים דמוגרפיים וחברתיים, השפעת המגדר בעיצוב מסלול החיים, השכלה, תעסוקה, פשיעה ומדיניות ממשלתית לפיתוח תוכניות התערבות ייעודיות. תובנות המחקר הובילו ליצירת אשכולות המבחינים בין מאפיינים של צעירים בדואים וצורכיהם, תוך בחינת הקשרים בין השכלה, תעסוקה והתנהגות סיכונית.
תוכנית אשב"ל מספקת מלגות וליווי בתקופת הלימודים ולאחריה לצעירים מהחברה הבדואית, במטרה לעודד יציאתם ללימודים במסלול הנדסאי. באופן זה התוכנית שואפת להגדיל את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה של אוכלוסייה זו. מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצד יעילותה של התוכנית עבור המסיימים אותה, קיימים בה אחוזי נשירה גבוהים. מחקר זה מבקש לבחון מהם הגורמים לנשירה בחברה הבדואית מלימודי הנדסאים במסלולים השונים. שיטת המחקר הינה איכותנית וכללה ראיונות עומק חצי מובנים בקרב נושרים מלימודים הנדסאים במסגרת תוכנית אשב"ל ובקרב נושרים שאינם מהתוכנית. ממצאי המחקר העלו שקיים מכלול של גורמים שהצטברותם מובילה לנשירה. בין הגורמים ניתן למנות קשיים בלימודים, עומס וקושי בשילוב בין עבודה ללימודים שיוצר עייפות ותסכול. משתתפי המחקר התייחסו גם לקשיים בשל שליטה לא מספקת בעברית, לחצים כלכליים או חברתיים והתמודדות עם בעיות בתשתיות, אך לתפיסתם אלו אינם גורמים המביאים לנשירה. המחקר מצא כי מכלול התחומים יחד הוא זה המביא לנשירה ולא כל גורם בפני עצמו. המלצות לדיוק הסיוע לסטודנטים לשם צמצום הנשירה מצוינות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
שליטה בשפה העברית הינה תנאי הכרחי להשתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בישראל ומהווה גורם מפתח לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. מחקר זה נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026) ומבקש להעמיק בחסמים של לימוד השפה העברית בחברה הבדואית, אשר משבר ידיעת השפה בקרב צעיריה חמור. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית תוך שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם מגוון קהלים הנוגעים בנושא – צוותי הוראה, אנשי מטה במשרד החינוך, מנהלי תוכניות תוספתיות, הורים וסטודנטים, וכן באמצעות קבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על חסמים משמעותיים: רמת המורים ואיכות ההוראה ירודות, חשיפה דלה של תלמידים לשפה העברית במוסדות החינוך ומחוצה להם, מוטיבציה נמוכה בקרב תלמידים, אוריינות שפתית נמוכה בשפת האם, חוסר מודעות בקרב הורים לחשיבות רכישת השפה העברית ועוד. המלצות לקידום רכישת השפה העברית מופיעות בגוף הדוח.
המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026), ובחן את הגורמים לפער בין ההשקעות בבתי ספר ובתוכניות תוספתיות לבין שיעור הזכאות לבגרות איכותית, המאפשרת קבלה ללימודים אקדמיים, בקרב בני נוער מהחברה הבדואית בנגב. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית ועשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי חינוך, מנהלי תכוניות תוספתיות, סטודנטים, הורים לתלמידים וקבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר הצביעו על גורמים מקדמים כגון קיומו של אופק מקצועי הדורש השכלה אקדמית, מוטיבציה של התלמיד, תוכניות תוספתיות יעילות, דמויות לחיקוי והורים תומכים ומודעים לחשיבות ההשכלה. לצד זאת, עלו חסמים כגון מחסור במורים במקצועות ה-STEM, רמת הוראה נמוכה, היעדר של אופק תעסוקתי, חוסר מודעות לדרישות הקבלה לאקדמיה, מאפיינים תרבותיים וחוסר במודעות הורית לחשיבות ההשכלה. המלצות המחקר נידונות בגוף המחקר.
עיריית יהוד-מונוסון מקדמת פתרונות דיור לצעירים וזכאים בני המקום והתאמת המענים לתושבי העיר. לקידום מדיניות זו, נערך מחקר, במסגרתו נערכו 7 קבוצות מיקוד הטרוגניות בקרב צעירי העיר. מקבוצות המיקוד עלה כי המשתתפים מעוניינים להמשיך להתגורר בעיר ורואים חשיבות רבה בקידום פרויקטים בתחום הדיור עבור תושבי המקום. המחקר מציג מאפיינים של משתתפי המחקר וקריטריונים החשובים להם בעת בחירת דירה כמו: מספר חדרים, אזור מגורים, חניה זמינה, מחיר הדירה והתשתיות בסביבת המגורים. ממצאי המחקר הוצגו למקבלי ההחלטות ולאחר מכן אף למשתתפי המחקר.
