החלטת ממשלה 1279, הציבה יעד מרכזי בעניין העצמת הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי והארגוני, במטרה להציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית. המחקר בוחן מהם התחומים והמדדים לפיהם נכון להעריך תפקוד הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, על רקע מאפיינים תרבותיים, חברתיים וסוציו־אקונומיים ייחודיים. הוצע מודל מותאם הכולל שמונה תחומי מדידה: שישה מתחומי המצפן הארגוני ושניים נוספים - ביטחון אישי ותברואה וניקיון. המחקר נערך בשילוב שיטות איכותניות וכמותיות: ראיונות עומק עם נציגי רשויות ומשרדי ממשלה וסקר מקוון בקרב תושבי שבע רשויות בדואיות. הממצאים מצביעים על צורך בהתאמת המדדים, שיטות המדידה והציון, מבלי להפחית מדרישות הביצוע, כך שישקפו נאמנה את צרכי היסוד של התושבים ואת מצבן הנוכחי של הרשויות. בדוח המחקר מוצע מודל, אשר תוקף על ידי בעלי תפקידים ותושבים, ומהווה כלי מעשי ומותאם תרבותית לבחינת תפקוד הרשויות הבדואיות בנקודת הזמן הנוכחית.
הרשויות המקומיות בישראל מספקות שירותים ציבוריים רבים לתושבים והן בעלות השפעה רבה על חייהם. הרשויות הבדואיות נשענות בעיקר על תקציבים ממשלתיים ומתקשות לממן שירותים מתקדמים לתושבים. תוכנית החומש 1279 להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב, שאושרה במרץ 2022, שואפת לחזק את השירותים הציבוריים, לפתח את הכלכלה המקומית, לשפר את נראות היישובים ולבסס משילות אפקטיבית. המחקר הנוכחי בוחן את אפקטיביות התוכנית ומנתח את הישגיה ואתגרים לאורך השנים 2022-2024. לצורך כך, המחקר נשען על שילוב של מקורות מידע איכותניים וכמותיים: ראיונות עומק עם נציגי רשויות וגורמים בממשלה ובכנסת, ניתוח נתוני הכנסות, נתונים ממשרד הפנים אודות גבייה, הוצאות וגירעונות ומידע על חקיקת חוקי עזר עירוניים. ממצאי המחקר מצביעים על הצלחות כגון שיפור ברוב הרשויות הבדואיות לקראת איזון תקציבי, מגמת עלייה בהכנסות עצמאיות ושיפור בתשתיות והשירות לציבור. לצד זאת, חשוב לציין שהרשויות הבדואיות נבדלות זו מזו וחלקן עדיין מתמודדות עם גירעונות מצטברים, ממשיכות להיתלות במענקי ממשלה, ובהן אף קיימים פערים בין היעדים לגביית ארנונה בפועל וישנו אתגר משמעותי ניכר בגיוס כוח אדם איכותי. תובנות והמלצות למדיניות מובאים בגוף המחקר.
החלטת ממשלה 1279 הינה תוכנית החומש השלישית לקידום החברה הבדואית בנגב, והשנייה הכוללת יעדים להעצמת תשע הרשויות המקומיות הבדואיות בדרום. מחקר זה מתמקד במועצות האזוריות הבדואיות אל קסום ונווה מדבר, המתמודדות עם אתגרים של פיזור גאוגרפי רחב, מחסור במשאבים ובתשתיות, ומתן שירותים חלקיים לתושבי ישובים שאינם מוסדרים. מטרת המחקר היא לבחון את מאפייני הניהול במועצות, לרבות תכנון וביצוע העבודה, הפיזור הגאוגרפי, יחסי הגומלין עם משרדי הממשלה, ועדי היישובים, ואת השפעתם על איכות השירותים ועל הפיתוח הכלכלי-חברתי באזור המחקר נקט בגישה איכותנית על ידי ביצוע ראיונות עומק חצי מובנים עם בעלי תפקידים מרכזיים בכל אחת מהמועצות ועם נציגים במשרדי ממשלה רלוונטיים. בנוסף, נאספו נתונים כמותיים המציגים שינויים לאורך השנים בפרמטריים מרכזיים המאפיינים את המועצות. מממצאי המחקר אודות כל אחת מהמועצות מתייחסים להיבטים הבאים: תפקוד המועצה כארגון, המבנה הגיאוגרפי של המועצה, המבנה החברתי, התנהלות המועצה מול משרדי הממשלה, הקשר בין המועצה לוועדי היישובים ולתושבים, הספקת שירותים לתושבים ומידת התאמת מודל של מועצה אזורית לניהול המועצה. בגוף המחקר נידונה ההשפעה של כל אחד מההיבטים על תפקוד המועצה ויכולתה לספק שירותים לתושביה וכן מוצגות תובנות והמלצות אופרטיביות.
במסגרת תהליכי בנייה של שכונות חדשות והסכמי גג, פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, אנו מלווים רשויות בתכנון מושכל ומבוסס נתונים. אנו אוספים מידע ממקורות מגוונים, משרדי ממשלה, יזמים, רוכשי הדירות, הרשות המקומית, סיורי שטח, אינטרנט ורשתות חברתיות, החל משלב שיווק הקרקע ועד כחצי שנה לאחר האכלוס בפועל. המחקר מאפשר לקבל תמונת מצב אודות קצב האכלוסים והבנייה בפועל ולאפיין את אוכלוסיית הרוכשים לטובת מיפוי הצרכים שלהם בנושאי רווחה, קהילה, חינוך, תשתיות ועוד. המחקר מאפשר לרשות לקבל החלטות מבוססות נתונים, להיערך בצורה מוקדמת ומיטיבה לקליטת תושבים חדשים, להקצות משאבים לצרכים ולגורמים הרלוונטיים שנמצאו במחקר. בנוסף, אנו עורכים סקרים בנושאים שונים לפי צרכי הרשות, כגון לקראת פתיחת בית ספר חדש ברשות, הקמת אזורי תעסוקה, דיור ועוד.
עיריית לוד והחברה הכלכלית יזמו סקר בקרב תושבים קיימים ועתידיים בשכונת נופי בן-שמן, במטרה לבחון את הצרכים וההעדפות ביחס לפיתוח שדרת העסקים בשכונה. מהסקר עולה כי תושבים מייחסים חשיבות גבוהה לעסקים בתחום המזון, ובראשם מכולת, מאפייה, ירקנייה ובית קפה. בתחום הבריאות והשירותים נרשמה העדפה מובהקת להקמת בית מרקחת/פארם, סניף קופת חולים, שירותי טיפת חלב, בדיקות מעבדה ומרפאת טרם. בנוסף, רוב המשיבים ציינו את הצורך בסניף בנק או כספומט ובנקודת דואר/שליחויות, לצד עניין בחנויות כלי בית, מתנות וצעצועים. בתגובות פתוחות התייחסו המשיבים לחשיבות מקומות חניה ולהיבטים סביבתיים.
המחקר בחן את תפיסות תושבי נתיבות ביחס להקמת בית ספר על-יסודי חדשני בעיר, באמצעות סקר מקוון שכלל שאלות סגורות ופתוחות. בסקר השתתפו 323 משיבים, מתוכם 95% תושבי העיר. הממצאים מצביעים על חשיבות גבוהה שמייחסים המשיבים לעקרונות של חללי למידה מותאמים, שיטות הערכה המעודדות התפתחות והתנסות וסביבה בטוחה לאתגר וטעיה. בתחום הדיסציפלינות הלימודיות, מעל 90% הדגישו את מרכזיותן של טכנולוגיות מתקדמות, ולאחריהן תחומי הפיננסיים, שפות, אומנות ומדעים. המשיבים ראו בכלל הכישורים כחשובים, עם דגש על מיומנויות רגשיות-חברתיות, מנהיגות, יצירתיות וחשיבה ביקורתית. היבטים נוספים מפורטים במצגת.
בפארק התעשיות נ.ע.מ. בנתיבות מועסקים כ-1300 עובדים. מטרת המחקר הינה לבחון היתכנות לפתיחת אשכול גנים ומעונות יום בתוך הפארק, אשר ישמש את ילדי העובדים. באמצעות הפצת סקר לעובדים, המחקר בחן את המאפיינים הדמוגרפיים של העובדים וערך מיפוי אודות הצורך והפוטנציאל להקמת אשכול הגנים ומעונות היום בפארק. המחקר העלה כי ל-78% מהמועסקים בפארק יש ילדים. רוב העובדים הביעו עניין בשיבוץ ילדם בגן בפארק התעשייה וציינו שהקריטריונים החשובים להם הם שעות פעילות המעונות והגנים, איכות הצוות החינוכי והמסגרת, כמות הילדים בגן והזרם החינוכי של הגן. מתוצאות הסקר ניתן לומר כי יש היתכנות חיובית להקמת אשכול גנים ומעונות יום בפארק התעשייה.
כחלק מפיתוח אזורי תעסוקה בעיר נתיבות, בוצע מחקר שהוזמן על ידי עיריית נתיבות בנושא תעסוקה והייטק. היציאה לסקר נערכה בעקבות הרצון להכניס חברות הייטק לאזורי התעסוקה ולגייס תושבים מהדרום למשרות אלו. שיטת המחקר הייתה כמותית באמצעות הפצת סקר לכל הרשומים במערכת העירונית "נתיבות+" – מערכת המאגדת מידע אודות תושבים עתידיים, חדשים וותיקים – ובקבוצת הוואטסאפ הרשותית. הסקר כלל כ-750 משיבים. תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב אודות מאפייני התושבים (ניסיון תעסוקתי בהייטק, אזורי תעסוקה נוכחיים, שליטה באנגלית, תחום לימודים). הסקר העלה כי ישנה התעניינות גבוהה בנושא שילוב בעולם ההייטק וההנדסה בעיר נתיבות.
עיריית יהוד-מונוסון מקדמת פתרונות דיור לצעירים וזכאים בני המקום והתאמת המענים לתושבי העיר. לקידום מדיניות זו, נערך מחקר, במסגרתו נערכו 7 קבוצות מיקוד הטרוגניות בקרב צעירי העיר. מקבוצות המיקוד עלה כי המשתתפים מעוניינים להמשיך להתגורר בעיר ורואים חשיבות רבה בקידום פרויקטים בתחום הדיור עבור תושבי המקום. המחקר מציג מאפיינים של משתתפי המחקר וקריטריונים החשובים להם בעת בחירת דירה כמו: מספר חדרים, אזור מגורים, חניה זמינה, מחיר הדירה והתשתיות בסביבת המגורים. ממצאי המחקר הוצגו למקבלי ההחלטות ולאחר מכן אף למשתתפי המחקר.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.
