במסגרת תוכנית החומש 1279 לקידום כלכלי חברתי של הבדואים בנגב, הוקצה תקציב לפיתוח והרחבה של תוכניות המקדמות תיירות פנים ביישובים הבדואים בנגב. מחקר זה בחן את השפעת התוכנית לקידום תיירות בדואית בנגב על החברה הבדואית בנגב מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית מנקודת מבטם של תיירנים, אנשי מטה ומקצוע ותיירים. המחקר משלב שיטת מחקר איכותנית וכמותית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שפיתוח התיירות הבדואית הינו בעל ערך ברמת הפרט, המשפחה והקהילה. דוח המחקר מפרט את האתגרים הקיימים בתחום זה והמלצות יישומיות למענים במסגרת התוכנית הממשלתית.
תוכנית אשב"ל מספקת מלגות וליווי בתקופת הלימודים ולאחריה לצעירים מהחברה הבדואית, במטרה לעודד יציאתם ללימודים במסלול הנדסאי. באופן זה התוכנית שואפת להגדיל את סיכויי ההשתלבות בשוק העבודה של אוכלוסייה זו. מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצד יעילותה של התוכנית עבור המסיימים אותה, קיימים בה אחוזי נשירה גבוהים. מחקר זה מבקש לבחון מהם הגורמים לנשירה בחברה הבדואית מלימודי הנדסאים במסלולים השונים. שיטת המחקר הינה איכותנית וכללה ראיונות עומק חצי מובנים בקרב נושרים מלימודים הנדסאים במסגרת תוכנית אשב"ל ובקרב נושרים שאינם מהתוכנית. ממצאי המחקר העלו שקיים מכלול של גורמים שהצטברותם מובילה לנשירה. בין הגורמים ניתן למנות קשיים בלימודים, עומס וקושי בשילוב בין עבודה ללימודים שיוצר עייפות ותסכול. משתתפי המחקר התייחסו גם לקשיים בשל שליטה לא מספקת בעברית, לחצים כלכליים או חברתיים והתמודדות עם בעיות בתשתיות, אך לתפיסתם אלו אינם גורמים המביאים לנשירה. המחקר מצא כי מכלול התחומים יחד הוא זה המביא לנשירה ולא כל גורם בפני עצמו. המלצות לדיוק הסיוע לסטודנטים לשם צמצום הנשירה מצוינות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
מרכזי ריאן בדרום פועלים לקידום תעסוקה והשמות והכשרות מקצועיות בקרב החברה הבדואית. מטרת המחקר הינה בחינת אפקטיביות תוכניות מרכזים אלו, תוך זיהוי גורמים מעכבים ומקדמים ליעילותם. מתודולוגית המחקר כללה ניתוח נתונים של המרכזים, עריכת תצפיות במרכזים וקיום ראיונות עם מומחים, עובדים במרכזים ומשתתפים בתוכניות השונות. בנוסף, התקיימה קבוצת מיקוד של משתתפים בתוכנית. הממצאים העלו כי עבודת המרכזים משמעותית בעיקר בשלבי ההכנה לתעסוקה, בהכשרות ובהשמות למשרות סף. כמו כן, נמצא כי למרכזים חשיבות ייחודית עבור צעירים חסרי מעש ונשים בתהליכים ארוכי טווח. לצד זאת, המחקר העלה כי קיימים אתגרים כמו מחסור במשרות איכותיות ובמשרות לאקדמאים שהמרכזים יכולים להפנות אליהם, חסרות הכשרות המותאמות לשוק העבודה המשתנה ויש צורך במינוף הקשרים עם המעסיקים. המלצות מפורטות לחיזוק האפקטיביות מופיעות בגוף הדוח. המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026).
כחלק מתוכנית החומש 1279 לחברה הבדואית לשנים 2022-2026 יצאה הוראת מנכ"ל 4.64 שמטרתה תמרוץ וסיוע לעסקים בקליטת עובדים מהחברה הבדואית בנגב. מטרת מחקר זה הינה לבדוק את יעילות התוכנית על ידי בחינת השפעתה על תעסוקת הבדואים אשר השתתפו בתוכנית, בדגש על השוואה לתעסוקת בדואים שלא השתתפו בתוכנית. שיטת המחקר כללה ניתוח איכותני וניתוח נתונים כמותי, תוך התייחסות לנתוני התוכנית, למאפייני המעסיקים, לגידול במספר המועסקים ובאיכות התעסוקה, וכן לשינויים בעמדות מעסיקים כלפי קליטת עובדים מהחברה הבדואית. ממצאי המחקר העלו כי התוכנית הינה אפקטיבית. נמצא כי היא מהווה שיקול בולט בקרב המעסיקים בבואם לבחור בין העסקת עובדים בדואים לבין עובדים אחרים. עוד עולה כי התוכנית מגבירה את נכונות המעסיקים להשקיע ולטפח את העובד הנקלט, ואף להמשיך להעסיק את המועסקים במסגרת התוכנית גם לאחר סיומה. יחד עם זאת, עולים אתגרים בגיוס ושימור העובדים בתוכנית, קיים קושי בקרב חברות קטנות למיצוי השתתפותם בתוכנית ואתגרים בתעסוקת נשים. המלצות המחקר לשיפור התוכנית בתוכנית החומש הבאה מפורטות בדוח המחקר.
עיריית לוד והחברה הכלכלית יזמו סקר בקרב תושבים קיימים ועתידיים בשכונת נופי בן-שמן, במטרה לבחון את הצרכים וההעדפות ביחס לפיתוח שדרת העסקים בשכונה. מהסקר עולה כי תושבים מייחסים חשיבות גבוהה לעסקים בתחום המזון, ובראשם מכולת, מאפייה, ירקנייה ובית קפה. בתחום הבריאות והשירותים נרשמה העדפה מובהקת להקמת בית מרקחת/פארם, סניף קופת חולים, שירותי טיפת חלב, בדיקות מעבדה ומרפאת טרם. בנוסף, רוב המשיבים ציינו את הצורך בסניף בנק או כספומט ובנקודת דואר/שליחויות, לצד עניין בחנויות כלי בית, מתנות וצעצועים. בתגובות פתוחות התייחסו המשיבים לחשיבות מקומות חניה ולהיבטים סביבתיים.
בפארק התעשיות נ.ע.מ. בנתיבות מועסקים כ-1300 עובדים. מטרת המחקר הינה לבחון היתכנות לפתיחת אשכול גנים ומעונות יום בתוך הפארק, אשר ישמש את ילדי העובדים. באמצעות הפצת סקר לעובדים, המחקר בחן את המאפיינים הדמוגרפיים של העובדים וערך מיפוי אודות הצורך והפוטנציאל להקמת אשכול הגנים ומעונות היום בפארק. המחקר העלה כי ל-78% מהמועסקים בפארק יש ילדים. רוב העובדים הביעו עניין בשיבוץ ילדם בגן בפארק התעשייה וציינו שהקריטריונים החשובים להם הם שעות פעילות המעונות והגנים, איכות הצוות החינוכי והמסגרת, כמות הילדים בגן והזרם החינוכי של הגן. מתוצאות הסקר ניתן לומר כי יש היתכנות חיובית להקמת אשכול גנים ומעונות יום בפארק התעשייה.
כחלק מפיתוח אזורי תעסוקה בעיר נתיבות, בוצע מחקר שהוזמן על ידי עיריית נתיבות בנושא תעסוקה והייטק. היציאה לסקר נערכה בעקבות הרצון להכניס חברות הייטק לאזורי התעסוקה ולגייס תושבים מהדרום למשרות אלו. שיטת המחקר הייתה כמותית באמצעות הפצת סקר לכל הרשומים במערכת העירונית "נתיבות+" – מערכת המאגדת מידע אודות תושבים עתידיים, חדשים וותיקים – ובקבוצת הוואטסאפ הרשותית. הסקר כלל כ-750 משיבים. תוצאות המחקר הציגו תמונת מצב אודות מאפייני התושבים (ניסיון תעסוקתי בהייטק, אזורי תעסוקה נוכחיים, שליטה באנגלית, תחום לימודים). הסקר העלה כי ישנה התעניינות גבוהה בנושא שילוב בעולם ההייטק וההנדסה בעיר נתיבות.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.
