בעשור האחרון החריפה תחושת חוסר הביטחון האישי בקרב החברה הבדואית בנגב. זאת על רקע אלימות פנימית, אפליה והדרה במפגש עם החברה היהודית והשלכות מלחמת חרבות ברזל, אשר תרמו לפגיעה בביטחון הכללי, לחוסר אמון במוסדות השלטון ולהשפעה ניכרת על חיי היומיום. לנוכח זאת קידם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב את הנושא במסגרת תוכנית החומש 1279. המחקר הנוכחי, הינו מחקר גישוש איכותני שהתבסס על קבוצות דיון וראיונות עם נציגי חינוך, רווחה, אכיפה, מנהיגות ותושבים מיישובים שונים, בחן את מקורות תחושת חוסר הביטחון, ביטוייה והשלכותיה. הממצאים מצביעים על תחושת אי-ביטחון רב-ממדית הנחווית בקרב כלל החברה הבדואית, הנובעת בין היתר מהימצאות נשק בלתי חוקי, אירועי ירי, סכסוכים בין-משפחתיים מתמשכים, חלחול של תרבות עבריינית למרחב הציבורי והחרפת היחסים עם הממסד. תחושה זו מובילה לפגיעה בתחושת השייכות, למצוקה נפשית, לחוסר אמון ולפגיעה בתפקוד האישי, החברתי והכלכלי. המחקר מציע מודל קשרים בין גורמים, ביטויים והשלכות של אי ביטחון אישי בנגב ובסופו מספק המלצות מדיניות.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.
