שליטה בשפה העברית הינה תנאי הכרחי להשתלבות בהשכלה גבוהה ובתעסוקה בישראל ומהווה גורם מפתח לצמצום פערים כלכליים וחברתיים. מחקר זה נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026) ומבקש להעמיק בחסמים של לימוד השפה העברית בחברה הבדואית, אשר משבר ידיעת השפה בקרב צעיריה חמור. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית תוך שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם מגוון קהלים הנוגעים בנושא – צוותי הוראה, אנשי מטה במשרד החינוך, מנהלי תוכניות תוספתיות, הורים וסטודנטים, וכן באמצעות קבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר מצביעים על חסמים משמעותיים: רמת המורים ואיכות ההוראה ירודות, חשיפה דלה של תלמידים לשפה העברית במוסדות החינוך ומחוצה להם, מוטיבציה נמוכה בקרב תלמידים, אוריינות שפתית נמוכה בשפת האם, חוסר מודעות בקרב הורים לחשיבות רכישת השפה העברית ועוד. המלצות לקידום רכישת השפה העברית מופיעות בגוף הדוח.
המחקר נערך כחלק ממעקב אחר יישום תוכנית החומש 1279 (2022–2026), ובחן את הגורמים לפער בין ההשקעות בבתי ספר ובתוכניות תוספתיות לבין שיעור הזכאות לבגרות איכותית, המאפשרת קבלה ללימודים אקדמיים, בקרב בני נוער מהחברה הבדואית בנגב. המחקר נקט בפרדיגמה איכותנית ועשה שימוש בראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי חינוך, מנהלי תכוניות תוספתיות, סטודנטים, הורים לתלמידים וקבוצת מיקוד של תלמידים. ממצאי המחקר הצביעו על גורמים מקדמים כגון קיומו של אופק מקצועי הדורש השכלה אקדמית, מוטיבציה של התלמיד, תוכניות תוספתיות יעילות, דמויות לחיקוי והורים תומכים ומודעים לחשיבות ההשכלה. לצד זאת, עלו חסמים כגון מחסור במורים במקצועות ה-STEM, רמת הוראה נמוכה, היעדר של אופק תעסוקתי, חוסר מודעות לדרישות הקבלה לאקדמיה, מאפיינים תרבותיים וחוסר במודעות הורית לחשיבות ההשכלה. המלצות המחקר נידונות בגוף המחקר.
המחקר בחן את תפיסות תושבי נתיבות ביחס להקמת בית ספר על-יסודי חדשני בעיר, באמצעות סקר מקוון שכלל שאלות סגורות ופתוחות. בסקר השתתפו 323 משיבים, מתוכם 95% תושבי העיר. הממצאים מצביעים על חשיבות גבוהה שמייחסים המשיבים לעקרונות של חללי למידה מותאמים, שיטות הערכה המעודדות התפתחות והתנסות וסביבה בטוחה לאתגר וטעיה. בתחום הדיסציפלינות הלימודיות, מעל 90% הדגישו את מרכזיותן של טכנולוגיות מתקדמות, ולאחריהן תחומי הפיננסיים, שפות, אומנות ומדעים. המשיבים ראו בכלל הכישורים כחשובים, עם דגש על מיומנויות רגשיות-חברתיות, מנהיגות, יצירתיות וחשיבה ביקורתית. היבטים נוספים מפורטים במצגת.
בפארק התעשיות נ.ע.מ. בנתיבות מועסקים כ-1300 עובדים. מטרת המחקר הינה לבחון היתכנות לפתיחת אשכול גנים ומעונות יום בתוך הפארק, אשר ישמש את ילדי העובדים. באמצעות הפצת סקר לעובדים, המחקר בחן את המאפיינים הדמוגרפיים של העובדים וערך מיפוי אודות הצורך והפוטנציאל להקמת אשכול הגנים ומעונות היום בפארק. המחקר העלה כי ל-78% מהמועסקים בפארק יש ילדים. רוב העובדים הביעו עניין בשיבוץ ילדם בגן בפארק התעשייה וציינו שהקריטריונים החשובים להם הם שעות פעילות המעונות והגנים, איכות הצוות החינוכי והמסגרת, כמות הילדים בגן והזרם החינוכי של הגן. מתוצאות הסקר ניתן לומר כי יש היתכנות חיובית להקמת אשכול גנים ומעונות יום בפארק התעשייה.
האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב פועל במגוון רחב של תחומי התערבות ממשלתיים כגון חינוך (מהגיל הרך ועד לתיכון), השכלה גבוהה, תעסוקה, שלטון מקומי, בריאות, ביטחון אישי, רווחה, חברה אזרחית, חברה וקהילה, פוליגמיה, חוסן קהילתי ועוד. האגף ביקש לבנות מאגר נתונים חברתי כלכלי אשר ישרת את עבודתו וכן את עבודת המשרדים השותפים לתוכנית החומש 1279. המאגר התבסס על נתונים רשמיים וגלויים של גופים שונים, כגון הלמ"ס, משטרת ישראל ועוד. המאגר מאפשר השוואה בשלוש רמות: בין רשותית, בין אזורית ובין מגזרית (החברה הערבית, החברה הבדואית, החברה הערבית, החברה כללית) ומאפשר לבחון את כלל המדדים כדי להגיע לתובנות רצויות ולסייע בגיבוש צעדים מחקריים וצעדים בתכנון תוכנית החומש הנוכחית והבאה.
