המזמין: אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב – משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
מילות מפתח: תעסוקה, השכלה גבוהה, חברה בדואית, נוער וצעירים
תקציר המחקר
רקע
רכישת השכלה גבוהה אקדמית או טכנולוגית הינה גורם מפתח לשיפור מעמד כלכלי וחברתי. עובדה זו אף משמעותית יותר בקרב צעירים מקהילות מוחלשות, כמו החברה הבדואית בנגב. שיעור הנשירה ממערכת החינוך בחברה הבדואית הם מהגבוהים בישראל ועומד על 3.5%, פי שלושה מקבוצות אחרות באוכלוסייה והמצב אף חמור יותר ביישובים הבלתי מוסדרים. במטרה לקדם את השכלה הגבוהה של צעירים בדואים בישראל, ממשלות ישראל פעלו לעידוד צעירים אלה לצאת ללימודי הנדסאים במכללות בקרבת מקומות מגוריהם בעזרת מענקים שונים. דוגמה לכך היא תוכנית אשב"ל ללימודי הנדסאים.
תוכנית אשב"ל החלה לפעול בשנת 2013. זוהי תוכנית ייעודית לסטודנטים בדואים מנפת באר שבע, שנועדה לעודד ללימודים במסלול הנדסאי, ולספק סיוע לאורך הלימודים ולאחריהם, מטרה להגדיל את סיכויי השתלבותם בשוק העבודה במקצועות ההנדסאים ולהעלות את שיעור התעסוקה בקרבם.
בשנת תשפ"ד היו בתוכנית 373 סטודנטים, כשהצפי הוא לגידול שנתי של 15% במספר משתתפים. מנתוני התוכנית מחודש מאי 2024, עולה שבעוד ישנו גידול משמעותי בשכר עד פי 3 עבור הסטודנטים שסיימו והושמו בעבודה, הרי ששיעורי ההשמה מגיעים לכל היותר למחצית מהסטודנטים. גם משך ההמתנה של הבוגרים לשילוב בתעסוקה גדול מחצי שנה.
מחקרים קודמים הצביעו על כך שלצד יעילותה של התוכנית עבור המסיימים אותה, קיימים בה אחוזי נשירה גבוהים.
מטרת המחקר
מחקר זה מבקש לבחון מהם הגורמים לנשירה בחברה הבדואית מלימודי הנדסאים.
מתודולוגיה
שיטת המחקר הינה איכותנית באמצעות ראיון עומק חצי מובנה עם כל אחד מהנחקרים. לצורך המחקר נעשתה השוואה בין שתי קבוצות של נושרים: אלו שנשרו מתוכנית אשב"ל וכאלה שנשרו מלימודי הנדסאים בכלל. בסך הכל נדגמו 34 נושרים: 14 מתוכנית אשב"ל ו-20 מתוכניות לימודים להנדסאים.
מבנה השאלון מייצג את התמות המרכזיות שנמצאו כמסבירות נשירה במחקרים קודמים: קשיים כלכליים, קשיים בשפה העברית וקשיים בהבנת החומר הנלמד; קשיים חברתיים; היעדר תשתיות מחשוב ואינטרנט; בעיות תחבורה; לימודים במכינה ולחץ משפחתי לעזיבת הלימודים. בנוסף, נבחנה אף השאלה מהן הסיבות למניעת נשירה של אחרים, כדי לאפשר מענה עקיף ורך יותר בנושא.
ממצאים עיקריים
מאפייני הנושרים:
רוב הלומדים והנושרים הינם רווקים; אחוז הגברים הנושרים בחברה הבדואית גבוה משמעותית מזה של הנשים (אך מראש מספר מועט של נשים בדואיות משולבות במסלולי לימוד אלו).
תחומים אשר נבחנו האם השפיעו על ההחלטה לנשור מהלימודים:
- שליטה בשפה העברית – משתתפי המחקר, הן מתוכנית אשב"ל והן במסלול הנדסאים רגילים, ציינו כי הינם שולטים בשפה העברית ובכל מקרה לא היווה גורם לנשירה מהלימודים.
- השתתפות במכינה טרום הלימודים – נמצא כי רוב המשתתפים משתפי הקבוצות עברו מכינה, אך זו אינה מנעה את נשירתם.
- קשיי תחבורה למכללה – מחסור בתחבורה ציבורית, בעיקר ללומדים בשעות הערב, היווה קושי עבור הנושרים במסגרת תוכנית אשב"ל, אך אינו גורם משמעותי לנשירה לתפיסתם. גם נושרים מהמסלולים הרגילים ציינו קשיים מסויימים בתחבורה, אך שאינם גרמו לנשירה מהלימודים.
- קשיים לימודיים – בקרב נושרים מאשב"ל עלו 3 תפיסות עיקריות בנושא זה: הלימודים לא היו קשים ואינם השפיעו על הנשירה; הלימודים היו קשים ומהווים את הסיבה לנשירה; מהערכת השעות העמוסה היא שהובילה לנשירה, בעיקר עבור אלו שעובדים בבוקר ולומדים בערב. תשובותיהם של נושרים ממסלולי הנדסאים רגילים היו מגוונות. חלקם התייחסו לקושי בעברית שגרר קושי בהבנת החומר.
- קשיים חברתיים – הנושרים שללו קשר בין משתנה זה לנשירתם מהלימודים.
- תשתיות אינטרנט – מרבית הנושרים ציינו שיש בביתם נגישות למחשב ואינטרנט.
- לחץ משפחתי או חברתי – ניכר כי המשפחה והסביבה תומכת בהמשך הלימודים ומתנגדת לנשירה.
- גורמים כלכליים – מבין המשתתפים בתוכנית אשב"ל, רוב הנושרים לא ציינו גורם זה כסיבה לנשירה. מבין הנושרים מהמסלולים ברגילים חלק מהמשתתפים ציינו את הקושי לשלב עבודה ולימודים שהוביל לנשירה. בודדים ציינו אילוצים כלכליים נוספים בעקבות אירועים משפחתיים, נישואים, סיוע בפרנסה. עוד הם ציינו, לצד המלצות נוספות, כי מילגה היתה יכולה לסייע לסטודנטים להתמקד בלימודים.
- קשיים אישיים נוספים תחושת מחויבות להיענות לקודים חברתיים ליציאה לעבודה או סיוע מחויבות כלפי המשפחה עלולים להוות גורם לנשירה.
בניגוד למחקרים קודמים, נושא התחבורה, תשתיות אינטרנט, קיומו של מחשב בבית ההורים ומשתנים חברתיים בין סטודנטים יהודים לבדואים, היו חסרי השפעה או לא רלוונטיים להסבר נשירה בקרב סטודנטים בדואים.
ממצאי המחקר הראו שהשלם גדול מסכום חלקיו. נשירה איננה נובעת ממשתנה בדיד אחד או יותר, אלא היא תוצאה מצטברת, המורכבת מכמה משתנים הפועלים יחדיו.
המלצות
- הוספת תקציב אישי כמלגת קיום, לא תשנה את מספר הנושרים, בוודאי שלא בתוכנית אשב"ל. היציאה לעבודה אינה נובעת מצורך כלכלי, אלא עונה על צורך תרבותי-חברתי. לכן מומלץ לערב ולשתף הורים בכנסי הכנה כבר בשלב לימודי התיכון ולקראת התחלת לימודי ההנדסאים, על מנת שאלה ישפיעו על ילדיהם שלא לצאת לעבודה ולהקדיש עצמם ללימודים בלבד.
- הוספת מתרגל בשפה הערבית יכולה לסייע בתיווך החומר הנלמד לסטודנטים. המתרגל יכול להיות סטודנט מצטיין במכללה.
- בכנסים בתיכון ולקראת תחילת לימודי ההנדסאים, רצוי להביא מודלים לחיקוי של בוגרים בדואים שיספרו על השתלבותם במקומות עבודה ראויים לאחר לימודיהם.
- ניתן להחתים מועמדים ללימודים על תשלום קנס במקרה שינשרו מלימודיהם.
- פתיחת מכינה במקצועות עברית, אנגלית ומתמטיקה על מנת להתאים את הרמה הנדרשת ללימודי ההנדסאים.