הגורמים ליצירת הפער בין התשומות המושקעות בבתי הספר ובתוכניות תוספתיות לבין שיעור הזכאות לבגרות איכותית בקרב החברה הבדואית בנגב

שמות החוקרים: פרופ' ארנון אדלשטיין, יניר שמעון, גלי מיכל חנן, יעל גורן

הגוף המזמין: אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב – משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

מילות מפתח: חינוך, חברה בדואית

תקציר המחקר

רקע

השכלה הינה גורם מפתח בשינוי מציאות ברמת היחיד, המשפחה והחברה. החברה הבדואית בנגב מאופיינת בקשיים רבים המלווים אותה לאורך השנים; לאום ודת שונה משל קבוצת הרוב, דעות קדומות וחשדנות הדדית בינם לבין החברה היהודית, חוסר בתשתיות, סכסוכי קרקעות מול המדינה ואבטלה גבוהה – כל אלה מציבים את החברה הבדואית במצב סוציו-אקונומי הנמוך ביותר בחברה הישראלית. נוסף על כך, גורמים תרבותיים כמו הגבלות על תעסוקת נשים ויציאתן ללימודים גבוהים, ציפייה לנישואים בגיל צעיר וציפייה מנערים לסייע בפרנסת המשפחה, מובילים להיעדר אופק תעסוקתי ותורמים לנשירה של תלמידים ממערכת החינוך.

לאור כך, ממשלות ישראל הקצו תקציבים משמעותיים מתוך תוכניות החומש לקידום החברה הבדואית במטרה להעלות את מספר התלמידים הבדואים המשיגים תעודת בגרות איכותית, המאפשרת כניסה לתחומים מגוונים באקדמיה. עם זאת, בפועל אומנם ישנה עלייה באחוז התלמידים מהחברה הבדואית אשר זכאים לתעודת בגרות, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים בהשוואה לשאר החברה הערבית והחברה היהודית.

מטרת המחקר

המחקר ביקש לבדוק מהם הגורמים המניעים והחסמים המשפיעים על השגת תעודת בגרות איכותית בקרב תלמידים בדואים.

מתודולוגיה

המחקר נעשה בגישה איכותנית באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים לבחינה של השקפותיהם של הורים, מורים ומנהלי בתי ספר, סטודנטים, מנהלי תוכניות תוספתיות, אנשי מטה ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות הבדואיות. בנוסף נערכה קבוצת מיקוד של תלמידים בדואים.

ממצאים עיקריים

גורמים המניעים להשגת תעודת בגרות איכותית:

• קיומו של אופק מקצועי-תעסוקתי מעודד תלמידים להשקיע בלימודי התיכון לשם השגת תעודת בגרות איכותית.
• תוכניות תוספתיות מעודדות מוטיבציה להצלחה בלימודים ובהתפתחות אישית.
• מפגשים עם דמויות לחיקוי שהצליחו באקדמיה והשתלבו בתעסוקה איכותית מעודדות תלמידים להידמות להן.
• הורים מעורבים הנמצאים בקשר רציף עם בית הספר וכן בני משפחה משכילים.
• מוטיבציה אישית של התלמיד/ה.

גורמים חוסמים השגת תעודת בגרות איכותית:

• היעדר אופק תעסוקתי-מקצועי.
• מאפיינים תרבותיים המגבילים שילוב נשים בהשכלה גבוהה.
• תוכניות תוספתיות נותנות מענה לקבוצה מסוימת של תלמידים, ואינן נותנות מענה למגוון צרכים.
• חוסר מודעות לדרישות האקדמיה.
• מחסור בצוותי הוראה איכותיים במקצועות מוגברים.
• חוסר מודעות הורית לחשיבות השכלה גבוהה.

המלצות

• הקמת ועד הורים לחברה הבדואית, אשר יעבוד בשיתוף פעולה עם בתי הספר ויהיה מעורב במתנהל במסגרות ובאגף החינוך המקומי.
• קיום ימים פתוחים בשיתוף בתי הספר, ועד ההורים, מוסדות להשכלה גבוהה – ימי חשיפה לתחומים שונים באקדמיה כולל תנאי סף לקבלה. מומלץ להחל את החשיפה כבר בבתי הספר היסודיים.
• להגדיל את האפשרות של תלמידי תיכון מצטיינים להשתתף בקורסים במוסדות להשכלה גבוהה.
• לבצע מחקרי הערכה לתוכניות התוספתיות ולנתב תקציבים לפי הצלחתן.
• יש צורך בפיקוח הדוק יותר של משרד החינוך על מינוי מנהלי בתי ספר ומורים למניעת מינויים פוליטיים.
• דירוג בתי הספר לפי הצלחת תלמידיהם בהשגת תעודת בגרות איכותית, ולא על בסיס תעודת בגרות מלאה. להפעיל מדדים חיצוניים נוספים ובהתאם לבחון את אופן מתן התגמול התקציבי של בתי הספר.
• קיום דיון עם המל"ג לטובת שיפור המסלולים להכשרת מורים ובפרט במקצועות ה-STEM וכן שינוי דרישות הקבלה במכללות לחינוך.
• למידה מהצלחות בין הרשויות הבדואיות.
• השקעה בחינוך החל מהגיל הרך וקידום שיטות לימוד חדשניות.