השפעת התוכנית לקידום התיירות הבדואית על קהילות הבדואים בנגב מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית

שמות החוקרים: פרופ' ארנון גולדשטיין, יניר שמעון, גלי מיכל חנן, דפנה כרמי שקורי, סעיד ענבוסי

הגוף המזמין: אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב – משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות

מילות מפתח: תעסוקה, תיירות, חברה בדואית

תקציר המחקר

רקע

התיירות הבדואית בנגב מבוססת על הקהילה המקומית והינה בעלת מאפיינים ייחודיים. מעבר לערך הכלכלי, לקידום התפתחות התיירות הבדואית בנגב צפויה תרומה חברתית – קידום תעסוקת נשים בדואיות, חיזוק הביטחון וירידה בפשיעה והשתלבות הבדואים בחברה הישראלית הכללית. במסגרת תוכנית החומש 1279 לקידום כלכלי חברתי של הבדואים בנגב, הוקצה תקציב לפיתוח והרחבה של תוכניות המקדמות תיירות פנים ביישובים הבדואים בנגב.

מטרת המחקר

מחקר זה בוחן את השפעת התוכנית לקידום התיירות הבדואית בנגב על החברה הבדואית בנגב מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית מנקודת מבטם של תיירנים, אנשי מטה ומקצוע ותיירים.

מתודולוגיה

המחקר משלב שיטת מחקר איכותנית וכמותית. החלק האיכותני בוצע באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים שבחנו את השקפותיהם של תיירנים ואנשי מטה ומקצוע בנושא. החלק הכמותי אסף נתונים להצגת תמונת מצב של התיירות הבדואית. בנוסף, נערך סקר מקוון לבחינת עמדותיהם של תיירים שצרכו מוצרי תיירות בדואית.

ממצאים עיקריים

ממצאי הפרק האיכותני העלו שלוש תמות מרכזיות:

הפן הכלכלי:

• התיירות הבדואית מהווה אמצעי משמעותי בכלכלת המשפחה.
• תוכנית "קסם המדבר" – עלתה תחושת הערכה רבה לפעולות התוכנית הממשלתית בנושא כמו חשיפה לאירועים, קידום למידת עמיתים, השתלמויות וסיוע בשיווק.
• שיתופי פעולה עם תיירנים – שיתופי הפעולה מסייעים בשיווק המוצרים התיירותיים שלהם ובהרחבתם.
• חוסר בהשקעה של משרד התיירות בתיירות הבדואית בנגב.

הפן החברתי-תרבותי:

• שינוי בתפיסות מגדריות מסורתיות – התיירות הבדואית מקדמת אפשרויות פרנסה לנשים בדואיות.
• שימור המורשת הבדואית – התיירנים רואים חשיבות רבה בשימור המורשת והתרבות שלהם והנחלתה לאחרים.
• גשר בין יהודים לבדואים – האפשרות לייצר מפגש אישי תיירותי פותחת הזדמנות לבניית אמון ותפיסות מקרבות יותר.

חסמים וקשיים:

• ברמה הממשלתית – בעיות של קרקע ורישוי, היעדר בהשקעות כספיות והיעדר מינהל לתיירות הבדואית.
• ברמה האזורית-מקומית – קשיים ברישוי עסקים, תשתיות, פרסום וניקיון.
• קשיים נוספים עוסקים במחסום שפתי, חוסר כלים וידע בתחום הפרסום והשיווק, פערים תרבותיים ומגבלות דתיות, עבודה ללא רישיון וחוסר אמון במשרדי ממשלה.

ממצאי הפרק הכמותי:

• תמונת מצב על התיירות הבדואית בנגב – ישנו חוסר במידע אודות התיירות הבדואית, מכיוון שמידע זה אינו נאסף באופן שיטתי ורצוף. נתונים מרכזיים מוצגים בדוח.
• כלל הסקרים בקרב התיירים שצרכו מוצרים תיירותיים מהחברה הבדואית בנגב העלו כי משתתפי המחקר הינם בעלי עמדות חיוביות ברמה גבוהה עד גבוהה מאוד ביחס למדדים שונים, כגון הנאה מהאירוע, ארגון האירוע, הניקיון, חזות האתר, תחושת ביטחון אישי ועוד.
• למרות שמשתתפי המחקר הביעו נכונות גבוהה מאוד להמליץ על החוויה לחבריהם באירועים, הם הביעו נכונות בינונית-גבוהה לצרוך מוצר תיירות נוסף של החברה הבדואית.
• משתתפי המחקר הסכימו עם כך שהאירועים גרמו להם ולילדיהם להכיר את החברה הבדואית טוב יותר ולהתחבר אליה.

המלצות

הדוח כולל המלצות יישומיות לשיפור המענה שניתן במסגרת התוכנית הממשלתית וביניהן:

• יצירת פעולות להגברת האמון ברשויות לטובת קידום הליכי הסדרה כחוק.
• התאמת המענה להסדרה באופן המקדם מעטפת חוקים לפעילות המתקיימת.
• הרחבה של פעילות המותג "קסם המדבר" המהווה נקודת ממשק חיובית מול מוסדות המדינה.
• למנות גוף מינהלי שיתכלל את הפעילות כולה, יקדם תקציבים ויידא שאכן מגיעים לייעודם.
• יש צורך בגורם וכן שיהיה אמון על איסוף הנתונים אודות התיירות הבדואית כדי לקדם עבודה מבוססת נתונים לפיתוח מענה אפקטיבי ומשמעותי.
• לפתח לפתוח הכשרות ללימוד השפה האנגלית כחלק מההכשרות המעברות לתיירנים בדואים, זאת כדי להנגיש את התיירות הבדואית גם לתיירי חוץ.
• הדגשת החיבור לתרבות הבדואית בכל האירועים המופעלים על ידם.
• מעבר לפן הכלכלי, יש לבחון את הצלחת התוכניות של התיירות הבדואיות בהיבט החברתי, ככלי לקירוב לבבות בין החברה היהודית לחברה הבדואית.
• תמיכה בשיפור מיומנויות שיווק של התיירנים והתמקדות בשיווק ופירסום מותאמים.