שמות החוקרים: ד"ר גיא יוגב, שמוליק בוזין, ד"ר הילה בראל, ג'אזי אבו-כף ויניר שמעון
הגוף המזמין: אגף בכיר לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנגב – משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות
מילות מפתח: תעסוקה, חברה בדואית
תקציר המחקר
רקע
מרכזי ריאן מוגדרים כשחקן משמעותי בנושא תעסוקה בחברה הערבית בכלל ובנגב בפרט. פעילותם של המרכזים והשפעתם נבחנה במספר מחקרים בשנים האחרונות. מחקרים אלו מצביעים על מגמות מעורבות בהשפעת מרכזי ריאן בנגב, עם הצלחות מסוימות לצד אתגרים משמעותיים, במיוחד בנוגע לתעסוקת נשים ולאוכלוסיות בישובים הבלתי מוסדרים.
מחקר זה נערך ביוזמת האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב ואגף התקציבים משרד האוצר, במטרה לבחון את אפקטיביות מרכזי ריאן בדרום המופעלים על ידי עמותת "בעצמי". המרכזים מספקים שירותי הכוון תעסוקתי, הכשרות מקצועיות והשמות בעבודה עבור האוכלוסייה הבדואית.
המחקר הוזמן ממכון המחקר Muni + מבית זוויות ובוצע על ידי BDO במהלך 2024 עד תחילת 2025.
מטרת המחקר
לבחון את אפקטיביות תוכניות מרכזי ריאן בקידום תעסוקה בחברה הבדואי, תוך התייחסות לגורמים הבאים: כניסה והשתלבות בשוק; תשומות ותפוקות בתהליך; שיפור תנאי השכר ואחוזי משרה; הבדלים בהשפעה לפי פעילויות: הכוונה תעסוקתית, השמה, הכשרות, כלים פרטניים, סדנאות, ליווי תעסוקתי; שינוי באיכות התעסוקה, משך, המעסיק, תפקיד; תפיסת מרכזי ריאן השונים בעיניי כל בעלי העניין באקו-סיסטם.
מתודולוגיה
המחקר כלל כלים איכותניים וניתוח נתונים אודות התוכנית. החלק האיכותני נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים עם אנשי מקצוע, עובדים בריאן, ראיונות עם משתתפים בתוכנית, וכן על ידי תצפיות במרכזים ועריכת קבוצת מיקוד עם משתתפי התוכנית. ניתוח הנתונים התייחס למידע אודות התוכנית שהתקבל ממשרד העבודה ומעמותת "בעצמי".
ממצאים עיקריים
- ישנם שני קווי פעילות עיקריים בהם עוסקים מרכזי ריאן – מסלולים לטובת השמה בעבודה ומסלולים לטובת חיזוק יכולות לתעסוקה. בשנת 2023 ובחציון הראשון של 2024, רוב הפעילות של המרכזים היתה ממוקדת בחיזוק יכולות לתעסוקה של משתתפי התוכנית.
- מודל העבודה ומדידתו – מודל העבודה של ריאן הכולל מגוון שירותים תחת קורת גג אחת מתכתב עם העקרון של –Stop Career Centers One המתייחס לגישה מרוכזת ואינטגרטיבית במתן שירותים תעסוקתיים וחברתיים. יחד עם זאת, השוני בקהלים השונים להם ניתן שירות הופך את הפעילות למורכבת יותר. כך למשל נשים נמצאות באחוזים גבוהים במסלולים לחיזוק יכולות תעסוקה וחלק מהן נדרשות לזמן הבשלה ממשוך עד להשמה. ניטים הינם קבוצה חדשה יחסית המקבלת תשומת לב ייחודית. התהליכים הנדרשים עד לשלב ההשמה שלכם ארוכים ומורכבים. עלה במחקר כי חסרה מדידה דיפרנציאלית המותאמת לקבוצות השונות ולאתגריהן השונים.
- אפיון המשרות המוצעות – משרות פתוחות קיימות באופן קבוע במרכזים, חלקן משרות שבהן תמיד נדרשים עובדים וחלקן נקודתיות. עולה כי רוב המשרות המוצעות הן משרות סף ומיעוט משרות איכותיות יותר ולאקדמאיים. רוב המשרות מפורסמות באופן תדיר גם באמצעים אחרים למשל ברשתות החברתיות. אם כי יש לציין כי תיווך המשרות והנגשתם הן למשתתפים והן למעסיקים הוא בעל ערך כשלעצמו.
- קשרי מעסיקים – מתקיימת פעילות קשרי מעסיקים במרכזים הכוללת כלים כמו מיט אפים, תצוגת משרות ומרתון השמות. המיט-אפים שמתקיימים במרכזים בהם מעסיק נפגש עם עובדים פוטנציאלים הם פרקטיקה טובה ומותאמת אוכלוסייה שמומלץ לשמרה. עולה בחוסר בפניות יזומות ופתיחת דלתות מטעם המרכזים למעסיקים נוספים שהגישה אליהם מורכבת יותר למשל ארגונים ממשלתיים וציבוריים. עולה אתגר בשמירה על קשר מבוסס עם מעסיקים שכבר העסיקו בעבר ואתגר של העסקה ישירה שלא באמצעות חברות כח אדם בחלק מהמקרים. עולה צורך להרחבת המודעות לשוק העבודה המשתנה- מודעות נמוכה בקרב המשתתפים לצרכי שוק העבודה דורשת פעולות חשיפה בנושא.
- אפקטיביות ההכשרות – נתוני השמות ההכשרות במקצוע הנלמד עומדים באופן חלקי ביעד המכרז (34% לעומת 40%) ומצביעים על שינויים נדרשים. בבחינת מערך ההכשרות עולה מאמץ לאיתור ופיתוח הכשרות בהתאמה לשני צירים: פוטנציאל התעסוקה בשוק ומאפייני האוכלוסייה. נכרת תנועה של למידה ותהליך של ניסוי וטעיה באשר להכשרות מוצלחות יותר ופחות.
- אתגרים בנושא אפקטיביות ההכשרות: 1. קורסים המכוונים לתעסוקה עצמאית – מחד, מאפשרים פרנסה ומתאימים לחלק מאוכלוסיית היעד בדגש על נשים, מאידך, השמתם לא ניתנת למדידה בדגש על עבודה שנעשית שלא כחוק (לא מדווחת). 2. רישום לקורס שלא על מנת לעבוד באופן מיידי אלא כדי לקבל תעודה. מתוך כך עולה גם שאלה באשר לזמן הסביר לצפי להשמה לאחר הקורס.
- אתגרים בנושא מבנה ההכשרות: 1. הצורך לעמוד במספר מינימלי של משתתפים לפתיחת הכשרה מייצר קבוצות של משתתפים שחלקם לא מתאימים 2. צורך מצד המעסיק בקצה למספר משרות מצומצם שלא עומד בהלימה עם מספר המשתתפים המינימלי להכשרה.
- ממצאים כלליים – ההכרות עם ריאן בקרב משתתפים פוטנציאלים עולה כגבוהה יחסית בעיני עובדי ריאן והמשתתפים בה. מתקיימת פעילות חשיפה של ריאן בבתי הספר במסגרת תוכנית "צעד קדימה לפני כולם" אך לחלק קטן יחסית מבני הנוער. גיל הכניסה – גיל הכניסה לתחילת קבלת שירותים עומד על 17 , בשעה שניטים נמצאים בתהליכי נשירה מבתי הספר בשלבים מוקדמים יותר ועשויים להיתרם מהשירותים המוצעים עוד קודם, בדגש על מניעה.
- השפעות מלחמת חרבות ברזל מצד המעסיקים – ירידה בגיוסים, קשב מצומצם יותר לתעסוקה בכלל ולתעסוקה מהחברה הערבית בפרט. מצד עובדי מרכזי ריאן – פגיעה במורל, צורך להמשיך ולהחזיק את החוסן עבור המשתתפים. מצד הצעירים- פגיעה באמון העדין ממילא של הצעירים ומשפחותיהם באשר לרצון המדינה לקידום האוכלוסייה, משרות בעוטף שנפסקו הגדילו את אבטלת הגברים ופגעו ביציאת נשים לעבוד.
- סיכום חוזקות: המרכזים ממוקמים במקומות מרכזיים בתוך היישובים; כח אדם מחוייב, מקצועי, מגויס וברמה אישית גבוהה, מעורה בקהילות; ליווי אישי מתמשך ויציב המהווה אמצעי לחיזוק המשתתפים; עבודה מכוונת יעדים – כל הצוותים מכירים את היעדים ורואים בהם את ה- DNA של העבודה; עבודת קשרי מעסיקים – נעשית התאמת דרישות משרות מול המעסיקים לאוכלוסיית הפונים; העבודה עם נשים, ביחוד כאלו שלא יצאו לעבודה עד היום, משמעותית וחשובה לקידום האוכלוסייה; העבודה עם ניטים משמעותית ובעל ערך מניעתי בהקשר לאלימות ופשיעה; עבודה מותאמת תרבותית- למשל קורסים שנעשים בתוך הבתים בקרב נשים; נראות הסניפים- אחידה, נעימה ומזמינה.
- סיכום אתגרים: הצעת משרות מתקדמות ומשרות לאקדמאיים בנוסף למשרות הפתיחה; חידוד הערך המוסף שיש לריאן במשרות המוצעות שחלקן מפורסמות באופן תדיר גם כך (בנוסף לצורך בתיווך למועסקים שעולה כנדרש בחלק מהמקרים); יצירת אטרקטיביות להגעה פיזית למרכזים לצורך הרחבת הנוכחות; הכשרות מקצועיות – העלאת אחוזי ההשמה של מסיימי ההכשרות במקצוע הנלמד; העמקת קשרי המעסיקים; כלים ומשאבים מוגבלים ביכולת ההתמודדות של מחלקת קשרי מעסיקים עם חסמי מעסיקים בקליטת עובדים מהחברה הבדואית; גיוון בסוגי המשרות המוצעות למשל משרות בשירות הציבורי; שימוש אפקטיבי במערך הסדנאות כך שיוביל לעלייה בתעסוקה וישמש ככלי להסרת חסמים
(ראייה בסדנאות כחלק מתהליך מובנה שמוביל לתעסוקה); הכוונה לתעסוקה עצמאית לא כלולה בשירותי ריאן, ונדרשת במיוחד על רקע היעדר אזורי תעסוקה בדרום ומאפייני האוכלוסייה; הרחבת שיתופי פעולה עם גורמים באקוסיסטם.
המלצות
צוות המחקר ממליץ על המשך התוכנית ושימור חוזקותיה, תוך תשומת לב לנקודות הדורשות שיפור בדגש על: איכות המשרות המוצעות, עומק קשרי המעסיקים, עיצוב ההכשרות המקצועיות המותאמות לשוק העבודה המשתנה תוך ראייה תרבותית מותאמת ויצירת מנגנוני תנועה לכיוון תעסוקה גם עבור משתתפים שנמצאים במסלול ההכנה.
המלצות בנושא הכשרות – 1. מומלץ להרבות בהכשרות שהובילו לאחוזי תעסוקה גבוהים במחזורים קודמים ולהפך. 2. הכוונה לתעסוקה עצמאית מתאימה לשוק העבודה המשתנה המאפשר צורות העסקה מגוונות ועשויה לקדם נשים מהחברה הבדואית )עבודה מהבית/מרחק מאזורי תעשייה( וחסרי מעש )גמישות(. מומלץ לפתח מענים בנושא וכן להדק את החיבור ולבסס שיתופי פעולה עם הכשרות לעצמאיים שמתקיימות באקוסיסטם. 3. מומלץ לבחון את שינוי תמהיל המוגדר כיום בין שיבוץ להכשרה אישית לבין הכשרות קבוצתיות. 4. מומלץ לעודד תנועה לכיוון תעסוקה על ידי פיתוח סטאז' או פרקטיקום במהלך או לאחר ההכשרה.
המלצות בנושא קשרי מעסיקים מינוף הקשר הקיים עם מעסיקים לכדי השפעה רחבה יותר על אתגר העסקת עובדים מהחברה הבדואית באמצעות: יצירת פורומים משותפים של עסקים באזור, תקשור סיפורי הצלחה של השמות מוצלחות, כנסים וירידי תעסוקה אזוריים.
המלצות נוספות – 1. מעורבות של רשויות מקומיות בחשיפת מרכזי ריאן באמצעות כנסי חשיפה מובנים לאוכלוסיית היעד. 2. מומלץ לבחון אפשרות פתיחת השירותים לגילאי 16 עבור נוער שנמצא בתהליכי נשירה מבתי הספר וכחלק מתהליכי מניעה. 3. מנגנוני תנועה לכיוון תעסוקה- חיזוק תהליכים שיקדמו את הבשלת המשתתפים ב- BIG 4 . למשל: פגישות רבעוניות עם רכז פרט, סיורים במקומות עבודה, הרצאות חשיפה לעולם העבודה ותוכניות מנטורינג בהשתתפות בוגרי ריאן שהושמו בהצלחה.
כיווני פעולה עתידים לקראת יציאה למכרז חדש להפעלת התוכנית
- בשל מאפייני האוכלוסייה הייחודיים ואופי אתגרי התעסוקה הייחודים בדרום מומלץ לבסס הפרדה בין פעילות הדרום לפעילויות ריאן אחרות.
- החלטה על מידת המיקוד בתעסוקה איכותית. וכפועל יוצא, הגדרת יעדים תומכים.
- פיתוח ביקוש למקצועות נדרשים – חיזוק פעילות יזומה ופרואקטיביות מול מעסיקים ומועסקים לפי צרכי השוק (פיתוח ביקושים) והובלת מהלכים אזורים בנושא.
- קשרי מעסיקים – החלטה על מיקוד בעבודה מול מעסיקים מרכזיים אל מול פריסה רחבה של מעסיקים מתוך הרצון למשוך לריאן משתתפים עם פרופיל גבוה יותר.
- תמהיל השירותים וההכשרות – בחינת התמהיל והאיזון בין פעילות השמה בפועל לבין פעילויות לחיזוק תעסוקה. בהקשר של קורסי העברית יש לבחון את המשך מרכזיותם במסגרת זאת אל מול מתן מענה לצורך זה במסגרות אחרות.
- יעדים מותאמים – עיצוב המדידה – נשים וניטים הם בעלי מאפיינים שונים ונדרשים למדידה דיפרנציאלית. נדרשים יעדים נוספים מעבר להשמות כולל יעדים הבוחנים תהליכים.
- שוק עבודה משתנה – מודעות והתאמה לשינויים שחלים בשוק העבודה. כגון: עבודה מרחוק, AI ועצמאיים.