תהליך למידה בנושא התמודדות עם מצבי פרידה וגירושין בחברה החרדית

שמות החוקרים: יניר שמעון, דפנה כרמי שקורי, גלי מיכל חנן

הגוף המזמין: משרד הרווחה והביטחון החברתי

מילות מפתח: רווחה, משפחה, חברה חרדית

תקציר המחקר

רקע

גירושין בחברה החרדית הם תופעה בעלת מאפיינים ייחודיים, הנובעים מהשפעת ההלכה היהודית, מהמבנה המגדרי ההיררכי ומהיותה של החברה החרדית קולקטיביסטית־דתית, סגורה ומפוקחת חברתית, שבה פירוק המשפחה נתפס כפגיעה בצורכי הקולקטיב. שילוב מאפיינים אלה מסביר את שיעורי הגירושין הנמוכים יחסית בחברה החרדית בהשוואה לחברה הישראלית הכללית. עם זאת, קיימת מגמת עליה במספר המתגרשים בקרב החברה החרדית, בדומה לעלייה בשאר האוכלוסייה בישראל, המוסברת כתהליך של "ישראליזציה" או אימוץ דפוסי חיים מודרניים. לצד זאת, אידיאל "חברת הלומדים" והמאפיינים הקולקטיביסטיים־דתיים מייצרים דואליות בין ערך הנישואין כיסוד מרכזי לבין מתחים של מימוש עצמי ואי-שוויון, המסבירים הן את התרחבות תופעת הגירושין והן את הסטיגמה השלילית הנלווית אליה.

הספרות מציגה מגוון רחב של סיבות לגירושין, הניתנות לסיווג כללי ופרטני, ובמחקר על החברה החרדית מוצעות הבחנות בין סיבות קולקטיביסטיות־אינסטרומנטליות לבין סיבות רגשיות או אינדיבידואליסטיות, וכן בין סיבות טרגיות לבין סיבות של נוחות. עם זאת, מחקרים רבים מדגישים סיבות של נוחות ומתעלמים מסיבות טרגיות, בעיקר בשל היגיון מוסד השידוך והחשש מסטיגמה שתפגע בסיכויי הנישואין של בני הזוג ושל משפחותיהם, לצד לחצים לנישואין מוקדמים והיעדר היכרות מעמיקה בין בני הזוג.

הגירושין בחברה החרדית משפיעים לא רק על בני הזוג אלא גם על משפחותיהם והקהילה, ומובילים לניסיונות לצמצם את השפעתם באמצעות הדרה וסטיגמה. מתגרשים חווים קשיים רגשיים, חברתיים וכלכליים. נשים חרדיות וילדיהן נפגעים במיוחד, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רגשית וחברתית. גירושין מערערים את מעמד הנשים וסיכוייהן להינשא מחדש. בנוסף, גירושין מעלים קשיים אמוניים, היכולים לבוא לידי ביטוי בהתחזקות דתית, או מנגד, ביציאה מהחברה החרדית ובאימוץ דפוסים מודרניים בניסיון להתמודד עם המשבר.

הדיון במענים למתגרשים בחברה החרדית מדגיש את הצורך שמענים אלו יפותחו ויופעלו מתוך הקהילה עצמה, בהתאם לקודים התרבותיים והדתיים החרדיים, גם כאשר הם ממומנים בידי המדינה, וזאת לשם יצירת לגיטימציה, אמון ונגישות. עם זאת, לנוכח תהליכי מודרניזציה, הגיוון בתוך החברה החרדית ושינויים בתפיסת הנישואין, עולה הצורך בקיומם של מענים מגוונים, שאינם כפופים אך ורק להיגיון הקולקטיביסטי-דתי. מענים כאלה נדרשים כדי לאפשר למתגרשים לבחור מסלולי חיים מותאמים לצורכיהם, שכן הסתמכות בלעדית על מענים המוכתבים על ידי הפיקוח המוסדי והחברתי של החברה החרדית, עלולה להעמיק ולהנציח את קשייהם של המתגרשים.

מטרת המחקר

מחקר זה מבקש ללמוד אודות המענים הקיימים להתמודדות עם מצבי פרידה וגירושין בחברה החרדתית, וכן להעמיק בצרכים ובהתאמות הנדרשות לשיפור מענים אלו.

מתודולוגיה

המחקר עשה שימוש בשיטות הבאות:

1. סקירה ספרותית
2. שאלון אינטרנטי
3. קבוצות מיקוד: 2 לגברים ו- 2 לנשים
4. קבוצת מיקוד אינטרנטית כמותית לגברים
5. קבוצת מיקוד מומחים ע"י שאלוני עומק חצי מובנים עם גורמים מהרווחה והקהילה

ממצאים עיקריים

ממצאי השאלות וקבוצת מיקוד גברים אינטרנטית:

חלק א': מאפיינים דמוגרפיים

המחקר כלל 165 משתתפים, מתוכם 72.7% נשים; ממוצע גיל המשתתפים הינו 38 וכמחצית מהמשתתפים מתגוררים באזור ירושלים והשפלה;  87% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה החודשית ברוטו למשפחתם היא עד 10,900 ₪; המשתתפים שייכים לזרמים דתיים שונים; מספר הילדים הממוצע של משתתפי המחקר הינו 3.42 (ס"ת 2.14); 76% מהמשתתפים השיבו על ההיגד "טיב היחסים בין בני הזוג במהלך תהליך הפרידה והגירושין" כי "היחסים לא טובים" או "יחסים מאוד לא טובים"; רוב המתגרשים במחקר לא נישאו בשנית.

חלק ב': מיפוי צרכים ואתגרים

בניתוח ממצאי השאלון הכמותי, עלה כי מוקדי הקושי המרכזיים המלווים את משתתפי המחקר בתהליך הפרידה הינם: המצב הכלכלי, המצב הרגשי, תקשורת בין בני הזוג, טיפול בילדים ותחושת שייכות לקהילה ולמשפחה.

נמצאו הבדלים בין גברים לנשים ברמת הקושי המתוארת בנושאים השונים, אך רק לגבי הקושי שהוגדר כ"תיאום זמני שהות ביניהם" נמצא הבדל מובהק, כאשר נשים חוות קושי זה יותר מגברים.

בניתוח מוקדי הקושי המרכזיים המלווים את ילדי המשיב בהתמודדות עם תהליך הפרידה והגירושין, בלטו הקושי הרגשי והקושי בין הורים וילדים.

חלק ג': מיפוי שימוש בשירותים

גורמים משפטיים: רוב משתתפי המחקר (92.7%) נעזרו בגורמים משפטיים בתהליך הפרידה והגירושין. הגורמים שבהם נעשה השימוש הנרחב ביותר ונתפסו כמסייעים ביותר על ידי משתתפי המחקר היו עורכי דין מהמגזר הפרטי ובית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

גורמים טיפוליים: רוב משתתפי המחקר (77%) קיבלו ליווי וסיוע טיפולי־רגשי במהלך תהליך הפרידה והגירושין, כאשר השימוש הנפוץ ביותר היה בטיפול פרטני־אישי ובטיפול לילדים. טיפול פרטני דורג כבעל רמת הסיוע הגבוהה ביותר.

גורמים כלכליים: 36.4% ממשתתפי המחקר ציינו כי נעזרו בשירותים כלכליים לאורך תהליך הפרידה והגירושין. הגורמים הכלכליים בהם נעזרו במידה הרבה ביותר הם הלוואה או עזרה כלכלית ולשכת הוצאה לפועל והם גם בעלי הדירוג הגבוה ביותר מבחינת רמת הסיוע הנתפסת של המשתתפים.

רשתות חברתיות: ממשתתפי המחקר ציינו כי נעזרו בסיוע של קבוצות או קהילות ברשתות החברתיות לאורך תהליך הפרידה והגירושין.

המלצות לשיפור שירות שעלו מקרב המשתתפים: המשתתפים התייחסו לשיפור שירות הרווחה, מתן סיוע כלכלי מהרווחה, סיוע במצבי אלימות וניכור הורי, תמיכה רגשית ועוד.

סיכום ממצאי קבוצות המיקוד שנערכו על ידי המשרד וקבוצת מיקוד המומחים מהרווחה והקהילה:

קשיים מרכזיים בהתמודדות עם פרידה וגירושין בחברה החרדית

מוקדי הקושי המרכזיים שעלו בשאלון הכמותי, חזרו וקיבלו תוקף בחלק האיכותני של המחקר:

1. קושי כלכלי – החברה החרדית מאופיינת בקושי כלכלי המשפיע על כלל שלבי הפרידה והגירושין, לרבות קושי בצריכת שירותים טיפוליים ומשפטיים, קשיים בתשלום מזונות ופגיעה ביכולת לקיים קשר יציב עם הילדים.
2. קושי חברתי – גירושין נתפסים בעין שלילית בחברה החרדית וגוררים לעיתים הדרה, הסתרה וסטיגמה כלפי גברים ונשים גרושים, עם השלכות על תחושת השייכות, על שילוב חברתי, שידוכים ורישום ילדים למסגרות חינוך.
3. חוסר מוכנות לעולם הנישואין – נישואים בגיל צעיר, היכרות קצרה והכנה חלקית לחיי זוגיות והורות, לצד משפחות מרובות ילדים, מקשים על ההתמודדות הזוגית וההורית ומעצימים את מורכבות הגירושין והטיפול בילדים.
4. קושי בטיפול בילדים – הגבלות הלכתיות, היעדר תקשורת בין ההורים הגרושים, פערים דתיים ומגבלות מגדריות פוגעים בתיאום ההורי ובתפקוד היומיומי, ומצטרפים לקשיים פיזיים וגיאוגרפיים בקיום קשר רציף בין הורים לילדיהם.
5. תחושת בדידות וחוסר שייכות – גברים ונשים חווים בדידות ותלישות לאחר הגירושין. תחושות אלו בולטות במיוחד בקרב גברים, בשל עזיבת הבית, ריחוק מהילדים, פגיעה במעמד החברתי וניתוק מקבוצת השווים, ולעיתים גם תחושת היעדר תמיכה מצד מערכות הרווחה.

הבדלים בקשיים בין הזרמים השונים בחברה החרדית

המחקר הכמותי לא מצא הבדלים כלליים בקשיים בין הזרמים החרדיים, למעט קושי מול בתי הדין, שבו חסידי חב"ד חווים קושי נמוך יותר בהשוואה לזרמים אחרים. המרואיינים התייחסו לכך שבחברות סגורות קושי זה יכול להתעצם, במיוחד כשקיים פער דתי בין ההורים, אך לעיתים דווקא הלחץ הקהילתי בחברות אלו יכול לסייע בקידום פתרונות של גישור או טיפול.

הסיבות לפנייה לקבלת סיוע

צורך חברתי – הצורך של גברים ונשים גרושים להיות שייכים לקבוצה ולקבל תמיכה. על כן הם יפנו לקבוצות שונות, ואכן ניתן לראות עלייה מסוימת במספר הקבוצות המספקות מענה זה.

צורך כלכלי – כלל המרואיינים ציינו את הצורך בקבלת עזרה חומרית להתמודדות עם המצב.

כורח משפטי – בית הדין הרבני או בית המשפט מחייבים את הזוג להגיע למגשר או מתווך המקובל עליהם או לפנות לסדרי דין, ואין להם אפשרות בחירה בנושא.

חסמים

קושי כלכלי – מביא לאי צריכת שירותים שאינם מסובסדים.

חוסר בתקשורת בין בני הזוג –משפיע על התמודדות עם הקונפליקט, על הטיפול בילדים והתיאום ההורי, שאף הוא הוצג בהקשרים קודמים.

קונפליקטואליות גבוהה – מכיוון שגירושין נתפסים ככישלון בעל השלכות שליליות רבות, המרואיינים ציינו כי מגיעים לגירושין בחברה החרדית כאשר כלו כל הקיצים ועוצמות הקונפליקט הינן גבוהות. הדבר מקשה על הליך הגירושין כולו.

לחץ של הקהילה – לעיתים הקהילה תפעיל לחץ על גורמי הטיפול בדרכים שונות, כדי להשפיע עליהם לפעול באופן הנתפס בעיניהם כ"נכון". פעמים רבות יוקפד כי נותני השירות אינם מהעיר כדי להפחית את ההיכרות עם הקהילה ואת הלחץ המופעל.

תפיסת לשכות הרווחה בחברה החרדית – התפיסה של הרווחה בהקשר של גירושין עדיין די חשדנית, ולכן גברים ונשים רבים לא יגיעו לבקש סיוע מהרווחה בשירותים שונים, אלא אם כן הדבר נכפה עליהם.

התערבויות יעילות

המרואיינים ציינו כי גישור וטיפול זוגי או פרטני, לפני הגירושין ובמהלכם, נתפסים כהתערבויות יעילות כל עוד אינן פוגעות בילדים. בנוסף הודגשו חשיבות מרכזי קשר והסדרי ראייה לחיזוק הקשר הורה–ילד ולהפחתת קונפליקט, וכן פיתוח עבודה קבוצתית־תמיכתית המספקת תחושת שייכות, תמיכה חברתית וכלים חינוכיים להורים גרושים.

מענים רלוונטיים לחברה החרדית

המרואיינים ציינו מענים אשר הם מוצאים אותם כרלוונטיים לפיתוח או מימוש עבור החברה החרדית :

• מרכז קשר עבור הורים גרושים וילדיהם המהווה אכסניה בלבד, או בליווי מסוים לחיבור הקשר ביניהם.
• שיפור התיאום ההורי, בין אם באופן ישיר בין בני הזוג ובין אם באופן עקיף על ידי מתווכים המוכשרים לכך.
• הקמת מרכז טיפול למשפחה הגרושה בחברה החרדית (כמעט ולא קיים אף בחברה הכללית) אליו יגיעו הורים גרושים לקבלת סיוע ממוקד במשפחה הגרושה. המרכז יכול לעמוד בנפרד או כזרוע בתוך מרכזים או אגפים קיימים.

נקודות מפתח למתן מענה מותאם לחברה החרדית בהתמודדות עם פרידה וגירושין

המרואיינים העלו נקודות, אשר יש לקחת בחשבון כאשר מפתחים מענה מותאם לחברה החרדית:

• דמות רבנית מוסמכת – כאשר ישנה דמות מוסמכת הנתפסת כאוטוריטה עליונה ונטולת אינטרס ה"מכשירה" את השירות, גברים ונשים רבים יותר יפנו לקבלו.
• חיבור ללשכות הרווחה – גורמים מהקהילה המחוברים לרווחה או לרעיון כי הרווחה אינה מקום שלילי שיש להדיר ממנו את הרגליים, כפי שתואר לעיל.
• רגישות תרבותית – סגנון דיבור תואם, סיוע לגברים על ידי גברים וסיוע לנשים על ידי נשים, קוד לבוש צנוע וחיבור והיכרות עם החברה החרדית.
• פרסום המענים והגעה לקהל היעד – הרב המליץ כי לא כדאי לפרסם את השירות בעיתונים או משפחתונים, שכן הדבר עלול להיראות כעידוד לגירושין. לטענתו ולטענת מרואיינים נוספים החיבור צריך להיעשות מהקהילה, שכן במידה והקהילה "תכשיר" את השירות, יהיה יותר קל לסמוך על נותן השירות.

המלצות

הליך גירושין בכל חברה הינו הליך מורכב הדורש התייחסות ותמיכה. בהליך למידה זה התחקינו אחר המאפיינים והקשיים הבולטים בקרב זוגות גרושים וכאלה שנמצאים בהליך גירושין מקרב החברה החרדית . זיהינו קשיים המושפעים ממאפייני הקהילה מחד, ומאידך קשיים הנובעים מהיעדר מענה מותאם לאוכלוסייה זו. סביר להניח כי במידה וימצאו מעניים מותאמים לקהילה ניתן יהיה לתמוך גם בהתמודדות עם מאפייני חברה זו.

1. תקשורת בין בני הזוג – היעדר קשר ותקשורת לקויה בין בני זוג מתגרשים פוגעים בבני הזוג ובילדים. מצב זה נובע בין היתר בשל מאפייני הקהילה החרדית. לכן, מומלץ לפתח גורמי תיווך קובלים תרבותית, מותאמים מגדרית, ובשקילת שילובם בלשכות הרווחה.
2. נראה שפעמים רבות לא נמצא מרחב פיזי המאפשר את פגישת הילדים באופן סדיר, בעיקר עבור גברים שהילדים אינם בחזקתם. מומלץ לפתוח מרכזי קשר כפיתרון לנושא.
3. המשיבים התייחסו למידע מגוון אשר חסר להם: מחסור במידע בנושאי נישואין, גופים תומכים וזכויות וחובות בגירושין ועוד. בנושא זה נמליץ לבחון, בשיתוף גורמי המקצוע במגזר הציבורי ובמגזר השלישי, לצד נציגי קהילה חרדית מוסמכים, ריכוז תחומים רלוונטיים ובהתאם גופים מטפלים ודרכי התקשרות. לאחר מכן לבנות בשיתוף עם הקהילות השונות דרכי הנגשת מידע.
4. נושא הבדידות וחוסר חיבור קהילתי בעקבות הגירושין הינו נושא שחזר על עצמו. כמענה לכך מומלץ על פיתוח מסגרות חברתיות בדמות קבוצות תמיכה ייעודיות נפרדות לנשים וגברים.
5. הליך הלמידה סייע בחשיפת מידע ונתונים אודות החברה החרדית המהווה עבודה מקדימה. מומלץ לקיים מחקר המשך אשר יוסיף לשפוך אור על חברה זו כדי להגיע לתובנות ברורות ומדויקות יותר, באמצעות ירידה לעומק הנושאים המרכזיים בעבודה הן על ידי מושאי המחקר והן על ידי גורמי המקצוע.