המלחמה, המחסור בקרקעות והאתגרים היחודיים – ראיון עם ציקי אבישר ראש עיריית קריית מוצקין

"המפתח לחוסן קהילתי טמון במעורבות קהילתית" המלחמה, המחסור בקרקעות והאתגרים התקציביים הייחודיים של קריית מוצקין דורשים פתרונות מחוץ לקופסא, ונראה כי ראש העירייה הטרי ציקי אבישר, הגיע לתפקיד עם תוכניות ברורות. ראיון עם ראש עיר שחושב אחרת

מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל עיריית קריית מוצקין הקימה ומתפעלת מערך מתנדבים עירוני נרחב. לדברי ראש העירייה, ציקי אבישר, העיר ותושביה מרוויחים מכך בכמה אופנים. “אנחנו מעצימים את ערך ההתנדבות. כשאתה מתנדב ומסייע לאחרים אתה בעצמך נמצא במסלול בטוח לפסיכותרפיה בריאה. מעבר לכך אנחנו כמובן תומכים ומחבקים את משפחות חיילי הסדיר, הקבע והמילואים ומעניקים הטבות בין אם זה למתקני הספורט, לגן החיות היפהפה שלנו לתיאטרון ועוד. אנחנו גם מאפיינים תוכניות עירוניות לפסיכותרפיה במרחב הפתוח למשל כמו הפעלה בפארקים העירוניים”.

זה לא נגמר כאן. אבישר מסביר כי לאור האיום הצפוני, הוחלט לשנות את תפיסת החירום העירונית, והוא מסביר מדוע. “בעבר, כל תורת ההפעלה שלנו בחירום, נשענה על תורת המכלולים. הכוונה היא לכמה מכלולים נפרדים – מכלול אוכלוסייה, מכלול הסברה, מכלול לוגיסטי. כולם למעשה במקום אחד, אבל אם ראש המכלול פתאום לא מתפקד או אם חלילה נפל לנו טיל על אותו מכלול, אז הוא מושבת. המחשבה כיום היא לחלק את העיר לרובעים. המחשבה היא לבזר ידע מציל חיים וגם לבזר את הפונקציות הרלוונטיות לחירום. בכל רובע כזה יש מתקן מוגן, שכולל אמצעי תקשורת ויכולות אחסון, בין אם זה של שקי שינה וציוד נוסף לחירום, זו בשורה משמעותית, שכמובן נעשתה בתיאום מלא עם פיקוד העורף שמאוד אוהבים את התוכנית הזו”, הוא אומר בגאווה, ומסביר כי בעיר נערכים תרגילים רבים, שבהם לוקחות חלק יחידות של מתנדבים. “אני חושב שהרקמה האנושית הזאת שהוכחה היטב במבחן הקשה שלנו ב-7 באוקטובר. זה היה כישלון צבאי מחפיר, אך לצידו ראינו גבורה אזרחית עילאית. אנחנו מבינים שבסופו של דבר המפתח לחוסן קהילתי טמון במספר גדול ככל האפשר של תושבים שמגלים מעורבות בחיי הקהילה”.

מדוע העיר חייבת עוד חנויות ושטחי משרדים

אבישר (46), נשוי לאיילת ואב לארבעה, ניצח בבחירות המקומיות שהתקיימו בתחילת 2024, ולראשונה בחייו התיישב על כיסא ראש העיר, לאחר שבשנים האחרונות שימש כיו”ר האופוזיציה בעיר. אחד מהאתגרים הגדולים עבורו יהיה לפתח נכון את תחום ההתחדשות העירונית, בעיקר על רקע העובדה שלעיר לא נותרו עתודות קרקע לפיתוח שכונות או מתחמים חדשים. “קריית מוצקין היא עיר ותיקה. היא נוסדה בשנת 1934, וכיום מתגוררים בה 55 אלף תושבים. להערכתי בשנת 2030, היא תמנה כ-70 אלף תושבים. היות שהעיר סיימה את רוב עתודות הקרקע שלה, העתיד האורבני שלנו נעוץ רק בהתחדשות עירונית”.

בכל הארץ אנחנו רואים את צמיחת תחום ההתחדשות העירונית. כיצד זה הולך לבוא לידי ביטוי אצלכם?

“אנחנו בעד התחדשות עירונית, אנחנו כמובן נקדם אותה באחריות ובמסגרת קווי המדיניות שאני התוויתי. שזה אומר מכפילי בנייה שמאפשרים כדאיות כלכלית אבל שלא יצופפו את העיר יותר מידי. משמעות הדבר שאנחנו נעדיף לראות חברה קבלנית שהיא גם החברה היזמית, ושכל התחדשות עירונית תהיה חייבת לכלול עירוב שימושים. כלומר לא רק מגורים אלא גם מסחר ותעסוקה. פרמטר נוסף הוא בנייה מרקמית אני לא חסיד של בנייה שבלונית, שאין בה שום ייחודיות. אנחנו לא רוצים להיות בייג’ין הקטנה שלוקחים שבלונות של בניינים ומרימים אותם למעלה בצבע לבן או אפור. העתיד הוא בהתחדשות עירונית. זה לא שיש לנו כיווני התפתחות נוספים”.

אבישר לא מזכיר לחינם את נושא שילוב התעסוקה והמסחר. מעבר לרצון לאפשר עבודה קרוב לבית, לפחות עבור חלק מהתושבים, זו גם דרך לגבות ארנונה גבוהה יותר. בעיר כמו קריית מוצקין, זה דומה לאוויר לנשימה והוא מסביר מדוע. “למוצקין יש בעיה ייחודית. היא עיר שינה. יש לה מעט מאוד שטחי מסחר, ואין לה בכלל שטחי תעשייה. כדי להיות מאוזנים כלכלית עיר בישראל צריכה להיות בשיעור הכנסה מארנונה עסקית של 35% ומעלה. אצלנו אנחנו עומדים על 14% בלבד, שזה אומר עיר ללא עתיד כלכלי. וזה קורה בזמן שאנחנו במעמד סוציו–אקונומי 7, כלומר אוכלוסייה ברמה גבוהה שמצפה לשירותים עירוניים ברמה גבוהה, מעירייה ענייה. אם נאשר כאן התחדשות עירונית במספרים גבוהים, ללא תעסוקה ומסחר, אנחנו ננציח את המצב הקיים, ואף נרע אותו. לכן יש לנו מדיניות מאוד ברורה בנושא”.

מטמיעים תורות הפעלה מתקדמות

כמי שמבין היטב הן את האתגר התקציבי, והן את הצורך בשירותיות גבוהה, מסביר אבישר כי הוא פועל לטיוב מקסימלי של המערכות הקיימות, כמו גם פיתוח מודלי הפעלה חדשניים. כך למשל הוא פועל לשכלל את דרכי התקשורת עם המוקד העירוני, ואת מערכות ה-CRM העירוניות (מערכות ניהול). “אנחנו בעיצומה של רפורמה שמטרתה לאפשר שכל ערוצי הקשר יגיעו למערכת אחת, ושנוכל לקבל תובנות סטטיסטיות ולהפעיל עליהן כלים של AI. אבל אולי יותר חשוב מהכל זה תורות ההפעלה שמוצמדות לאותם חידושים טכנולוגיים שאני בונה היום ושייכנסו בעתיד, כך שהם יוכלו לשפר מאוד את איכות החיים”, הוא אומר ומבקש להדגים מבעיה שכל תושב בכל עיר מכיר – צואת כלבים ברחובות.

“במוצקין יש למעלה מארבעת אלפים כלבים. כלב עושה פעמיים ביום קקי. כלומר במוצקין יש 8000 מגעי קקי בכל יום. אם רק 10% מהם לא נאספים, אתה נשאר עם 800 מגעי קקי ברחובות מדי יום, בעיר שיש בה 10 פקחים. גם אם היו לי 30 פקחים, הם לא היו יכולים לפתור את הבעיה, וזה גם היה מקריס את העיר כלכלית. אז מה עושים? מצד אחד חינוך והסברה, אך בפן של האכיפה אנחנו מחפשים יעילות ופה אני משלב בין תורת הפעלה לטכנולוגיה קיימת. אנחנו מגייסים את הציבור שנמצא במרחב העירוני, כל זוגות העיניים יהיו זמינות במרחב ולא רק אלה של הפקחים שלי. אנחנו מדריכים את הציבור כיצד לתעד ולשגר בזמן אמת תיעוד וידאו של בעל כלב שלא אסף את הצואה. אתה עושה את זה אנדר קאבר אף אחד לא צריך לראות שאתה מתעד את הווידאו. התיעוד נשלח בזמן אמת לפקח כונן שנמצא באזור וכך נסגר מעגל”. ויש גם תמריץ כספי, מסביר אבישר. “תושב יקבל על כל תיעוד מוצלח 120 שקל”.

איך זה עובד עד עכשיו?

“זה קמפיין חלוצי, והיום יתקיים כנס הדרכה ראשון. בוא ניפגש בעוד שנה ונראה מה התוצאות. של הקמפיין הזה, ושל שלל תוכניות אחרות שלנו”.