כך נרתמה חברת Muni+ מבית זוויות לסייע לרשויות המקומיות ולתושבים באזור הצפון והדרום לבנות חוסן קהילתי בתקופה שהחלה בטראומת ה-7 באוקטובר.
כחברה שפועלת בצורה הכי אינטימית שיש מול רשויות מקומיות רבות ומשרדי ממשלה, ומלווה אותן כבר למעלה מעשור בתחומי קהילה, מחקר והנגשת מידע, נפגשתי לראיון עם מנכ"לית החברה, גלי מיכל חנן, שסיפרה כיצד הושפעה הפעילות של + Muni בשנה החולפת ממלחמת חרבות ברזל. "בפן האישי ה-7 באוקטובר הוא אירוע שלא היה כמותו. הכי טראומתי ונורא שיכול להיות. בפן המקצועי, הבנו מהר שברשויות המקומיות זקוקים לנו, כי בחוץ מתרחש אירוע שהכניס הרבה מאוד אנשים לחרדות. אני זוכרת שקיבלתי טלפונים מהלקוחות שלנו – בכירים ברשויות המקומיות – כשהדבר הראשון שהם היו זקוקים לו זה דרכים להוריד את מפלס החרדה מצד התושבים. הדבר השני שעלה כצורך אקוטי הוא לייצר מצב שבו יש פלטפורמה אחת שממנה מקבלים את כל המידע, אבל בצורה מונגשת ורכה", גלי אומרת ומסבירה שצוותי החברה שינסו מותניים ויצרו ערוצי מידע שסיפקו בדיוק את הצרכים הללו. "יצרנו פלטפורמות להנגשת מידע מרחוק, לכלל האוכלוסייה, בדגש על אנשים שלאו דווקא משתמשים בטכנולוגיה ביומיום, כמו מגזרים חרדיים, מבוגרים ועוד. אני מדברת על תכנים באתרי האינטרנט העירוניים, בקבוצות וואטסאפ, וגם באמצעות שלוחות מיוחדות במענה הטלפוני העירוני המסורתי וקבלת קהל ייעודית לפי צרכים".
לדבריה המענה המהיר תרם רבות לפתרון בעיות כמו סיוע ברכישת תרופות, מתנדבים או נשים שבני זוגם יצאו למילואים ובשל החרדה נותרו בבית ונזקקו למזון, ואפילו בסיוע עם ילדים. "בהרבה מקומות, גם בדרום וגם בצפון, פגשנו מהרגע הראשון אוכלוסייה שבורה. מאז עברו חודשים רבים והקהילה עדיין קצת שבורה, אבל בזכות תהליכים נכונים, אנחנו נמצאים כיום במקום אחר. אני חושבת שהדבר הכי חשוב ומשמעותי היא הייתה לנו את היכולת לתת מענה ופתרונות יצירתיים ומקצועיים לבניית חוסן קהילתי. וזה סוג של ניצחון להיות שם בשבילם".
הכשרת לבבות כדרך חיים
בכדי לתת עומק נוסף ללקוחותיה, חנן פעלה להקמת זרוע מחקר אינהאוס בMuni+, שבשנה החולפת קיבלה מעמד רשמי של מכון מחקר.
"אחרי תהליך של למעלה משנה, המדינה נתנה לנו את החותמת הרשמית ובחרה בנו כספק מן המניין להיות מכון מחקר שנותן שירותי מחקר ונתונים בתהליכי תכנון ומדיניות. אנחנו עושים את זה בגלל היכולת שלנו לא רק לראות את המחקר כנתון, אלא גם כדי לעזור למקבלי החלטות ליישם את התובנות שעולות. היתרון שלנו הוא שיש לנו יחידת מחקר שמטפלת, ונמצאת בקשר שוטף גם עם הקהילה הנחקרת בשטח וגם מול הממשקים השונים ברלוונטיים בתהליך המחקרי. היכולת לראות את האנשים שאנחנו חוקרים ברמת השטח, וגם את האנשים שאיתם אנחנו עובדים ברמה האסטרטגית מאפשרת לנו לתת מעטפת ב 360 מעלות. היכולת להגיע לכל בעל עניין במחקר ולהצליח לקדם תהליכים באופן מהיר יחסית נקרא אצלנו בארגון 'הכשרת לבבות'. הכוונה היא שאתה הולך למחקר ובסוף לא יושב רק מהמשרדים, ועושה את המחקר מתוך מקום אקדמי בלבד, אלא גם מתוך מקום יישומי שרואה את מה שאתה חוקר ומבין אותו ברמת השטח. ואז התוצאות והתובנות ותהליכי העבודה מיטביים יותר.
רוצה לתת לנו דוגמה למחקר שכבר ביצעתם, היו כמה כאלה
"בשל אבטחת מידע, אני לא יכולה להיכנס לפרטי פרטים. אני כן יכולה להגיד לך שיש לנו מחקר בזק שנקראנו אליו לדגל אחרי ה-7 באוקטובר, אותו ביצענו עבור אחד ממשרדי הממשלה מול החברה הערבית. המחקר העלה כמה תובנות מעניינות, ועשוי להביא תוצאות משמעותיות. אפילו אם רק משבצת אחת מכל הדברים שהתגלו תיושם – זה יהיה סיפוק אדיר".".
בואו נדבר קצת התחדשות עירונית
ב-2023 נמשכה תנופת הבנייה של פרויקטי התחדשות עירונית, שנראה כי סוחפים את המדינה. לפי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ניתנו בשנה שעברה היתרים לבנייתן של למעלה מ-22 אלף יח"ד במסגרת אותם פרויקטים. מדובר ב-30% מכלל הדירות במדינה. המשמעות לפיתוח העירוני ברורה: לצד מגה שכונות שנבנות כיום בשולי הערים, גם מרכזי הערים הוותיקים מתחדשים בהיקפים הולכים וגדלים.
גלי מיכל חנן, שמכירה את נושא ההתחדשות העירונית בהיבט האסטרטגי, הקהילתי ומיפוי האתגרים העצומים בניהול דיירים וסנכרון בין הממשקים השונים ברשות המקומית, מסבירה כי לצד הגידול בפרויקטי התחדשות עירונית, קברניטי העיריות לומדים שגם במקרים הללו, יש חשיבות עצומה בגיבוש תוכניות עבודה ובנית אסטרטגיה רחבה של מערך ההערכות והליווי בתהליך התחדשות עירונית.
"התחדשות עירונית זה שם קוד גדול לכמה דברים. חלק מזה הם אותם הסכמי גג, שמכינים את הקרקע להקמתן של מגה שכונות חדשות שניתן לראות בערים כמו נתיבות, ראשון לציון, לוד אשדוד ועוד. ויש את פרויקטי הפינוי בינוי ותמ"א 38 שאלה הם פרויקטי ההתחדשות שמשנים את המרקם הוותיק יותר בעיר. בניגוד לשנים עברו, היום כבר מדובר על פרויקט בסדר גודל של מאות דירות, ולעיתים אף יותר מכך. ויש כאן אתגר כי זה קורה מול המרפסת של תושבים קיימים שגרים בסמיכות לתהליכי ההתחדשות והם מושפעים מכל צעד וצעד. הרבה רעש, הרבה לכלוך ורחובות שנסגרים, הסדרי תנועה, מוסדות חינוך ועוד. אני קוראת לזה במילה אחת: הפרעה. אמנם הפרעה זמנית, אבל עדיין הפרעה – כמובן אם לא מתווכים את זה כמו שצריך לתושבים אז רואים את זה כהפרעה נטו".
זה יכול להוביל למתח של העירייה מול תושבים?
"זה כמו משבר, כי אף אחד לא תיווך לך את זה ולא אמר לך מה הולך להיות כאן. אולי הולך להיות כאן פארק מצוין שתיהנה ממנו בתוך כמה חודשים או תחבורה ציבורית חדשנית שתאפשר לך להגיע ממקום למקום בקלות. צריך להסתכל על התיווך הזה מכמה זוויות.
זווית אחת מצריכה מיפוי קיים אל מול חדש וגיבוש צרכים. זווית שניה מצריכה ליווי אינטנסיבי של נציגי המנהלת והרשות המקומית הכולל בניית הסכמות ורתימת נציגי הממשקים השונים, וזווית שלישית הינה בניית מתודולוגיית עבודה ובחינת הכלים המתאימים והטמעתם.
לרשויות שאיתן אנחנו עובדים ושעוברות תהליכי התחדשות עירונית, יש אנשי מקצוע שחושבים על הכל – הסדרי תנועה, איכות הסביבה, חינוך, בטיחות ועוד, דבר שלרוב אינו ידוע לתושבים והם מסתובבים בתחושת "לא חושבים עלינו". ולכן ייעוץ מומחים לתהליכים נקודתיים (לדוגמא: מוסדות חינוך, ציבור, תחבורה, ביטחון) צריך להיות מלווה בהכרח בשיתוף הציבור שמשקף את כל הטוב הזה ואז התושב לא יחייה באי ודאות, וזה ימנע שיח פנימי שלילי בין התושבים, שהעירייה אינה שותפה לו.
בעזרת הפלטפורמות והמודל שלנו לשיתוף ציבור וליווי בתהליכי התחדשות עירונית אנו מסייעים לנציגי הרשות המקומית באמצעות בניית תכנית יישומית מקצועית בכל השלבים והאתגרים של תהליך ההתחדשות, כדי שהתושבים יבינו שיש פה עירייה שכן חושבת עליהם ופועלת הרבה למען שיפור איכות החיים שלהם, במיוחד כשתהליכי התחדשות עירונית לא מסתיימים ביום ולא בשבוע. לשמחתי יש היום הרבה עיריות שמבינות שגם בתחום הזה צריך לבצע תהליכים מול התושבים ואנחנו לגמרי שם
0 Comments