ככה בונים עיר – ראיון עם מרים פיירברג ראש עיריית נתניה

נתניה נחשבת לאחת מהערים המתקדמות והיפות בישראל. בריאיון מיוחד למגזין "ערים חכמות" מספרת מרים פיירברג–איכר, אחת מראשי הערים הוותיקות בישראל, כיצד הובילה את נתניה להישגים וכיצד התמודדו בעיר עם אתגרי המלחמה

השבעה באוקטובר ייזכר לעד כאחד מהאירועים הטראומטיים ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. חוליה נוספת בשרשרת של פוגרומים ופרעות שחווינו עד כה בגולה ולדאבון ליבנו לראשונה גם במדינת ישראל”, מצהירה ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג – איכר, בפתח השיחה עימה. עם זאת היא אומרת, כי גם בשעות הקודרות שידענו, נחשפו פניה היפות של החברה הישראלית, ושל אנשי עירה. “עיריית נתניה נרתמה למאמץ הלאומי בחיזוק העורף האזרחי. עם פרוץ המלחמה, הוקם מטה ייחודי לקליטת תושבי הדרום בבתי מלון בעיר. עובדי העירייה ומתנדבים רבים לקחו חלק בטיפול במפונים, והוצבו רפרנטים עירוניים בכל מלון לבדיקת הצרכים והתכנים המתאימים למפונים. העירייה גייסה עשרות אמנים ומפעילים שהתנדבו לשעות הפגה עם מגוון פעילויות, כולל הופעות לילדים, משחקים, ופעילויות ספורטיביות. בנוסף למענה המיידי לצרכים הפיזיים והרגשיים של המפונים, שמרנו על תפקוד המערכות העירוניות באופן רציף”. פיירברג–איכר ציינה כי אחד האתגרים המרכזיים היה המשך חיזוק מערכות הביטחון בעיר. “זה בא לידי ביטוי בגיוס פלוגת מילואימניקים בני המקום, ששמרו על תושבי נתניה מסביב לשעון מאז שהחלה המלחמה. אליהם הצטרפו מאות מתנדבים ב– 14 כיתות הכוננות בעיר ופקחי עירייה שצויידו באקדחים ובנשקים ארוכים. בנוסף, אנחנו נמצאים בתהליך של גיבוש תוכנית רב–שנתית למתן פתרונות אבטחה נוספים הכוללים הצבת שערים חשמליים מפוקחים ומצולמים בכניסות וביציאות מן העיר. כמו כן קיים מנהל האכיפה מפגשים, הדרכות ואימונים עבור מתנדבי כיתות הכוננות. לצד זה, המשכנו לאורך תקופת המלחמה להעניק לתושבי העיר גם אירועי פנאי, תרבות וקהילה, כי לצד הכאב העצום והמלחמה אשר עדיין גובה מחירים כבדים וקשים מנשוא, חשוב לשמור על החוסן הלאומי, האמונה והתקווה לימים טובים יותר”.

מה החשיבות של הרשויות המקומיות בזמן מלחמה?

“הרשויות המקומיות הוכיחו שהן חוד החנית בכל הקשור לעורף ולחיזוק חוסנו החברתי. אני סבורה שהרשויות המקומיות צריכות לקבל סמכויות נוספות, שכן למדנו, והן במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’ הן במהלך ההתמודדות עם נגיף הקורונה, שלרשויות המקומיות חשיבות מכרעת במאמץ הלאומי ובמתן מענה לתושבי העיר”.

26 שנה בתפקיד

ב-1998 נבחרה פיירברג–איכר לראשות העיר, ומאז היא סופרת כבר שש קדנציות ברציפות. כיום היא מראשי הערים הוותיקות בישראל. כמי שמחזיקה ברזומה כה מרשים, ביקשנו לברר איתה, מה היא למדה מהדרך הארוכה שלה בתפקיד. “תובנה ראשונה היא הדאגה לתקציבים. מיד עם כניסתי לתפקיד, גיליתי שהעירייה סובלת מגירעון בתקציב השוטף שלה ובתקציבי הפיתוח. לא יכולתי לרכוש אפילו נדנדה לגן ציבורי, בלי שקיבלתי אישור ממשרד הפנים”, היא נזכרת. “משום כך החלטתי ללוות מהבנקים סכום  של כ – 100 מיליון שקל! – החלטה שגררה אחריה ביקורת ציבורית נוקבת, בטענה שאני ממשכנת את עתידה של נתניה. במקביל פניתי למשרדים הממשלתיים השונים וביקשתי לקבל מהם תקציבים שנמנעו מן העירייה בשל מצבה הכלכלי. בכל פנייה שלי לקבלת סיוע ממשרדי הממשלה, נדחיתי על הסף בגלל חוסר יכולת לאשר לי מצ’ינג. הסתבר שהעיר נענשה פעמיים: פעם אחת משום שאין לה די הכנסות ופעם שנייה בשל העובדה שמשרדים ממשלתיים לא העניקו לה תקציבים, אלא אם כן תעמיד העירייה תקציב מקביל לפרויקט שאותו היא ביקשה לקדם. עם קבלת ההלוואה, זכתה העיר לתקציבים ממשרדי הממשלה השונים ויצאה לדרך”.

את ההמשך כל מי שביקר בעיר בשנים האחרונות מכיר כשהפיתוח המרשים ניכר מכל עבר מהטיילת המרשימה, דרך השכונות החדשות ועד פארקי התעסוקה והפנאי שוקקי החיים. “תובנה שנייה נוגעת לצורך בפיתוח אזורי התעסוקה של העיר. אחד מן היעדים שהציבה העירייה לעצמה הוא פיתוח וקידום אזורי התעסוקה של העיר, במטרה ליצור תמהיל הכנסות שונה שיקל על תושבי נתניה”.

פיירברג מזכירה את פעילותה האינטנסיבית להשקת סניף איקאה הראשון בישראל בתחומי העיר, ואת העובדה שהאטרקטיביות של נתניה הצליחה להביא לעיר חברות ענק שמילאו את פארקי התעסוקה. “בנוסף – יצאנו לפרויקט של פינוי אתר המזבלה ש”ישב” על אחת הקרקעות היוקרתיות של נתניה, ממש על הים, ויצאנו לתכנון מתחם מגורים ומלונאות יוקרתי במקומו. וכמובן שלאורך הדרך הקמנו שכונות חדשות שהביאו להגירה חיובית בעיר. לא פחות חשוב הוא נושא החינוך: יצאנו לרפורמה כללית בחינוך שכללה סגירתם של בתי ספר שכונתיים ופתיחתם של בתי ספר חדשים על–אזוריים. כמו כן – פתחנו בתיכוניים מגמות מתמחות על–אזוריות שמשכו אליהן תלמידים שלא על בסיס מקום מגוריהם אלא על בסיס כישוריהם ורמת ההתעניינות שלהם במקצוע המוצע, והתוצאות לא אחרו להגיע: תוצאות מבחני הבגרות בנתניה עולים על הממוצע הארצי והן עולות בהתמדה ובעקביות משנה לשנה”.

המשך השקעה בחינוך לצד פיתוח התיירות והתרבות

כמי שמכהנת בתפקיד זמן ממושך, מזכירה פיירברג–איכר את החשיבות בהטמעת תהליכים מתקדמים וחדשניים בפעילות העירונית. “אנחנו מחדשים כל הזמן, ומתאימים את עצמנו לסביבה המשתנה. בין היתר הקמנו למעלה מארבעה מרכזים דיגיטליים (ויש עוד בקנה) לטובת שיפור אוריינות, עידוד חדשנות וטיפוח התושבים. הפעילות, שנעשית בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה ומערך הדיגיטל הלאומי מכונה “דיגיטלי”, ובמסגרתה התושבים זוכים ללא תשלום לקורסים בעולם הדיגיטלי כגון וורד, אקסל וסדנאות כגון AI קנבה, פייסבוק ועוד. עד היום נרשמו למיזם מעל 12 אלף תושבים.

בנוסף אנחנו שמים דגש על ניהול תחום האנרגיה ומיישמים תוכנית להתייעלות אנרגטית במבני העירייה. כחלק ממדיניות עיר ירוקה, מבטיחה ומקיימת ובמסגרת יישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם משבר האקלים, הקמנו 22 מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור ובימים אלו אנחנו מתקינים עוד כ-350 מערכות סולאריות על מבני ציבור נוספים”, היא אומרת ומסבירה כי אלה רק חלק מקשת שלמה של צעדים בתחום שכוללים, בין היתר, החלפת צי הרכבים העירוני לרכבים היברידיים וחשמליים, התקנת מערכות לניתוק אוטומטי של מים במוסדות לימוד אחרי שעות הפעילות ועוד.

לצד אלה העירייה משקיעה במערכות לניטור החנייה, בהצבת מצלמות מתקדמות ברחבי העיר לשימושים שונים, וכן במערכות מיחשוב מתקדמות לניהול וטיוב ידע עירוני. “אנחנו מחדשים כל הזמן ומתאימים את עצמנו לסביבה המשתנה, ולצרכים החדשים במטרה להעניק את השירות הטוב ביותר לתושבים”.

ומה הלאה? לפיירברג–איכר יש עוד תוכניות רבות בקנה. “אני אוהבת לחלום ולהגשים חלומות. נתניה כבר מיצבה עצמה כעיר תיירות מובילה בארץ ואני מאמינה שעם אישורה והקמתה של מעגנה, עם השלמת שוברי גלים ופתיחתם של חופי רחצה נוספים ובנייתם של בתי מלון יוקרתיים ואטרקציות תיירותיות מתוכננות – נתניה תהווה מוקד משיכה ארצי לתיירות נכנסת ולתיירות בינלאומית. בצד זה – תמשיך נתניה להשקיע חשיבה ומשאבים במערכת החינוך, בקליטת עלייה, בפיתוחם של אזורי תעסוקה מתקדמים, בקידום נגישות תחבורתית וכמובן בקידום מתחמי מגורים חדשים ובהליכי התחדשות עירונית. יעד נוסף שלנו הוא הקמת היכל תרבות עירוני חדש”.