חושבים רחוק – ראיון עם חיים ביבס ראש עיריית מודיעין- מכבים-רעות

השנה היא אמנם 2024, אבל תוכניות הפיתוח שמקדם ראש עיריית מודיעין–מכבים–רעות ויו”ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, מתכתבות בהתאם לצרכים העירוניים העתידיים של 2040 ואפילו של שנת 2050

בתחילת השנה נבחר חיים ביבס לקדנציה רביעית רצופה כראש עיריית מודיעין–מכבים–רעות. בשיחה שקיים עם מגזין ‘ערים חכמות’, הוא מסביר מהם היעדים העתידיים שלו. “היעדים נחלקים לקדנציאליים – כאלה שרלבנטים לשנים הקרובות, ויש את התוכניות ארוכות הטווח לעשורים הבאים”, הוא מסביר. “אנחנו סיימנו את תוכנית המתאר להקמת העיר ועכשיו אנחנו לוקחים חלקים ממנה ועובדים. אני מעריך שבתוך שנתיים נצא לשיווק של 4,500 יח”ד, כשבסך הכל התוכנית היא 40 אלף יח”ד עד שנת 2050 פלוס. ובראיית התכנון הזה אנחנו יכולים לנהל נכון בנייה של מערך המוסדות הציבוריים, ואת פיתוח המסחר והתעסוקה. בנוסף יש יעדים לקדנציה הנוכחית שכוללים הפעלה של בית מלון ראשון בעיר, שייחנך בקרוב. אנחנו בבנייה של מרכז רפואי. לצד זה יש כמובן את הנושא של פנאי ובילוי שבכוונתנו לתת לזה דגש. אנחנו מקימים היכל ספורט גדול שיכיל מקומות ישיבה לאלפי צופים. בנוסף אנחנו מפתחים את הפארק הטכנולוגי ומרכז עינב כמרכז לחברות הייטק, סייבר, ביוטכנולוגיה, מרכזי ניהול, ולוגיסטיקה”.

בעוד שליעדים הללו, ביבס נערך מראש, אף אחד לא דמיין את אירועי ה-7 באוקטובר, שהכניסו את המדינה למלחמה מתמשכת. ביבס מסביר כיצד נערך ומה היה הצעד החשוב ביותר מבחינתו.

“תפיסת העולם שלי בדרך כלל במצבי חירום מתמשכים היא קודם כל להחזיר את מערכת החינוך לפעילות מלאה כמה שיותר מהר. זה מאפשר להורים לחזור לעבודה ולמערכת להמשיך לעבוד. זה מייצר שגרת חירום שטובה לכולם”.

במקביל העיר פעלה להגביר את כל נושא הבטחון ותחושת הביטחון. “בימים הראשונים הקמנו מחסומים, כשבהמשך הקמנו 6 כיתות כוננות, וכן הוספנו מרכיבי בטחון, בעיקר בצד המזרחי שלנו שכוללים מצלמות ושביל טשטוש,  וגם רכשנו עשרות אקדחים. גם רכשנו עשרות אקדחים השקענו מיליוני שקלים כדי לספק ביטחון מלא לתושבים. לשמחתי כעיר מובילה בגיוס לצה”ל, קראנו להתנדב למערך הביטחון הקהילתי וקריאתנו נענתה על ידי מספר גדול מאוד של תושבים שהיו שותפים מלאים למענה הבטחוני בעיר”.

המדינה לוקחת? היא בכלל צריכה לתת

לצד תפקידו כראש עיריית מודיעין–מכבים–רעות, משמש ביבס בעשור האחרון כיו”ר מרכז השלטון המקומי, וככזה יש לו זווית ראייה ייחודית לגבי תהליכים ואתגרים כלל ארציים ומקומיים. “אחד הדברים הדחופים ביותר כיום זה להחזיר את המשק והפיתוח למסלול הנכון. בשביל לעשות את זה יש להחזיר לעבודה את הפועלים הפלשתינאים. המדינה ניסתה להביא מסה של פועלים מחוץ למדינה והיא לא מסוגלת. צריך להחזיר את הפלשתינאים, בצורה מבוקרת ומפוקחת כמובן, כאשר חברות הבנייה יהיו שותפות מלאות לאחריות של האבטחה. זה מה שיחזיר את הכלכלה למסלול הנכון, אחרת המערכת כולה תקרוס. אגב ביהודה ושומרון כן עובדים פועלים פלשתינאים, וזה עובד. אז צריך להסדיר את הנושא גם ביתר חלקי הארץ, כשאני מזכיר שגם ככה נכנסים לפה עשרות אלפי פועלים בצורה לא חוקית”.

וזו לא הביקורת היחידה שיש לו כלפי השלטון המרכזי. “יושבים שם אנשים שרק עסוקים בלקחת מהשלטון המקומי, אבל אי אפשר רק לקחת – צריך לספק לנו פתרונות שיסייעו לנו להכניס כסף. אוצר המדינה צריך להכניס היום את היד לכיס ולסייע לנו להחזיר את אתרי הבנייה לפעילות מלאה”.

לצד הבנייה והפיתוח כמנוף כלכלי לרשויות המקומית ולכלל המשק, ביבס מזכיר שהיעד המרכזי שלו נמצא בתחום החינוך. “אני משקיע מעל 50% מהתקציב העירוני במערכת החינוך ובגני הילדים כדי לתת את המעטפת המלאה”. במספרים מדובר על 456 מיליון שקלים לשנת 2024, מספר שמהווה עלייה של 9% לעומת 2023. “אני משקיע בתחום הזה המון כולל מפגשים שלי עם תלמידים ותלמידות בכל בתי הספר. נקודה חשובה נוספת מבחינתי היא לבודד את מערכת החינוך מכל נגיעות פוליטיות. אין מצב שנכנסים אלינו גורמים שאינם רשמיים ומוכרים במדינת ישראל. אנחנו מקבלים את כולם – ממלכתי, דתי, תורני ורק בתנאי שאנחנו יודעים לשלוט בחומר הנלמד ובלימודי הליבה.

תחום אחר שעליו ביבס שם דגש הוא החדשנות. “הקמתי את מרכז החדשנות העירוני. למעשה מדובר באינטגרטור גדול שכולל דשבורדים לניהול של כל החתכים והרבדים של הפעילות העירונית. כמו למשל מערך פינוי האשפה שבזכות המערכת אני יודע בכל זמן נתון לבדוק את היעילות של המערך העירוני, ואם זה לא מתבצע כמו שצריך אפשר לקנוס את הקבלן, או לייעל את השירות. רק בנושא הזה חסכתי כבר 3 מיליון שקלים. המערכת מנהלת את נושא ההשקיה שנעשה היום בצורה חכמה הרבה יותר, או מערך ההיסעים לילדים. בעבר היה לנו 35% איחורים במערך ההיסעים לילדים בחינוך מיוחד שזה הילדים הכי מיוחדים בעולם ואתה עוד מאחר לו, שזה סיוט. בזכות המערכת הגענו ל-10% איחור ועובדים גם בשביל להגיע לאפס. בזכות המערכת והחדשנות יש לנו יכולת לנהל את העיר בצורה הרבה יותר טובה ואפקטיבית”.

להעניק לכל שכונה חדשה את מלוא השירותים

כעיר שתוכננה מאפס, למודיעין התווספו שכונות בצורה מדורגת לאורך השנים, כשבעירייה פיתחו מודל מקומי בכדי להיערך נכון בקליטת התושבים החדשים. “אנחנו בנינו 13 שכונות מאז שמודיעין קמה נוסף על מכבים רעות – (הוקמו לפני מודיעין ואוחדו עם העיר ב-2003). לאחרונה סיימנו לאכלס שתי שכונות – שכונת הציפורים ואת שכונת נופים. מדובר בשכונות קטנות יחסית כשביחד מדובר על סדר גודל של 3,000 משפחות. כיום אנחנו נמצאים במחצית שלב האכלוס של שכונה גדולה יותר – שכונת מורשת שמכילה 4,000 יח”ד. הנוהל שלנו הוא שברגע שאתה מסיים את האכלוס אנחנו למעשה מבצעים מה שאנחנו מכנים ‘סגירת תשתיות’. זה אומר השלמת מבני ציבור, מוסדות חינוך, כמובן תנועות נוער, כל הנושא של הפארקים והשלמה של תשתיות, שזה חידוש של כל דרכי הגישה לשכונה. לכל שכונה יש את המרכיבים להתנהל כשכונה עצמאית, וכמובן התושבים גם יכולים להיעזר בשירותים הכלליים של העיר. מי שאחראית על כל נושא הפיתוח היא החברה לפיתוח העיר. ויש זמינות מלאה לכל התושבים. ברגע שכל השירותים הנדרשים פועלים, השכונה מסווגת כמתחם ותיק ומקבלת שירותים בהתאם, כולל שיקום תשתיות”.

כמי שכבר קלט לא מעט שכונות, יש לך המלצת זהב לערים אחרות בנושא?

“אני אומר לכולם תמיד, אל תתפתו אחרי הרצון של המדינה לשווק מבלי לספק את מלוא התשתיות. יתנו יקבלו. זה אומר שכשאני בונה שכונה אני רוצה לתת לתושבים את מלוא המענה. למשל מוסדות חינוך. אני מבקש לקבל את כל ההרשאות הנדרשות. אם קיבלתי נתקדם. לא קיבלתי אני לא אתקדם. אני לא מוכן למצב שבו אני בונה יחידות דיור, ובאכלוס התושבים יגלו שאין להם מוסדות חינוך, אין תשתיות ניקוז ועוד. לכן חובה להקפיד על זה. מי שלא יעשה זאת ימצא את עצמו נותן הסברים על דברים שהוא לא אחראי להם כי בעיני התושבים ראש העיר הוא הכתובת לכל נושא.