לודקיישן, זה כל הסיפור – ראיון עם יאיר רביבו ראש עיריית לוד

פארק אקולוגי גדול, מגרש גולף בשטח של 1,200  דונם, ארנה עם 20 אלף מקומות ישיבה, רכבת עילית ותחתית ואלפי יח”ד. לוד נמצאת בתנופת פיתוח חסרת תקדים, ולא מתביישת להציב יעד של 200 אלף תושבים בעשור הבא

בזמן שבערים רבות מבקשים לווסת את הגידול באוכלוסייה, נראה שבלוד לוחצים על דוושת הגז. בעשור האחרון צמחה אוכלוסיית העיר ב-20 אלף תושבים, וכיום מתגוררים בה 95 אלף תושבים. ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, ממש לא מתכוון לעצור כאן. לאור תהליכי האכלוס של שכונות חדשות, בדגש על ‘נופי בן שמן’, הוא צופה כי בתחילת 2025, העיר תצטרף למועדון המצומצם של ערים בישראל שעברו את רף ה-100 אלף תושבים, ולאור תהליכי הפיתוח המספר הזה עתיד להיות מוכפל בעשור הבא. “לוד היא אחת מהערים הוותיקות בעולם, ובעת החדשה היינו עיר קולטת עלייה. העיר ידעה עליות ומורדות, כשבשנות התשעים העיר חוותה משבר מוניציפאלי משמעותי, שנבע בעיקר מהקמת יישובים חזקים בסביבה כמו מודיעין, שוהם וגידול של ראשון לציון, מה שהוביל כידוע למינוי ועדה קרואה”, צולל רביבו מעט אחורה בזמן.

“כשנבחרתי לפני כעשור החלטתי שאני לוקח את העיר הזו קדימה ומסתכל קדימה לא לשנה–שנתיים, אפילו לא לחומש וגם לא לעשור או שניים, אלא חמישים שנה קדימה. הרצון הזה שלי פגש את משבר הדיור הארצי. וכששני הרצונות הללו נפגשו אפשר לעשות דברים גדולים. באותן השנים הוקמה הוותמ”ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), והיינו מחלוצי הוועדה הזו. יש לנו מעל 10 תוכניות וותמ”ליות – יותר מכל עיר אחרת בארץ – והכל בשביל לקחת את העיר, כולל העיר העתיקה והשכונות הערביות קדימה ובגדול”, הוא אומר ומצביע בגאווה על המספרים הגדלים ועל התהליכים הנוכחיים שכוללים גם פרויקט שינוי כתובות ייחודי.

“בימים אלה אנחנו בתהליכי בנייה של 3 שכונות גדולות עם למעלה מ-17 אלף יחידות דיור. במערב העיר יש לנו שכונה שנקראת ‘הרובע הבינלאומי’ שבה יוקמו אלפי דירות. גם במזרח יש לנו את ‘נופי בן שמן’ ואנחנו מקדמים שכונה נוספת – 'מצפה רנה' במרכז העיר. מחצית מהדירות בשכונות האלה כבר שווקו. אנחנו ממש בונים כאן עיר, כשבעוד עשור נהיה קרובים ל-200 אלף תושבים”.

לצד הגידול, כך הוא מסביר, בלוד מכוונים לפיתוח שכונתי מתקדם. “אם ניקח לדוגמה את ‘נופי בן שמן’, אז היא כבר מוכתרת בכל מיני מגזינים כאחת מחמש השכונות היוקרתיות בישראל. זה קורה בשל תכנון נכון. יש את החיבור ליער בן שמן, כשבאזור הזה אנחנו מתכננים להקים פארק אקולוגי גדול של 180 דונם, כולל אגם שינקז אליו מים מנחלי האיילון וגזר”. לצד הפיתוח הזה, המערכות בשכונה יהיו מתקדמות. למשל פינוי האשפה יהיה פנאומטי, כך שאין פחי אשפה ברחוב, אלא מערכת עם וואקום שמשנעת את האשפה בצורה מתקדמת”, הוא אומר ומזכיר שבמקביל לוד שמה דגש על פרויקטי התחדשות עירונית. “אני מאמין במסלול ירוק, ורואים את התוצאות בשטח – כל היזמים הגדולים במדינה מגיעים ובונים אצלנו”.

ללכת לעבודה בידיעה שהילד בידיים טובות

רביבו מסביר שלא די בבנייה נכונה ומתקדמת, וכי צריך תוכניות תומכות שיסייעו “למשוך אוכלוסייה לעיר”. תוכנית הדגל החדשנית שלו בהקשר הזה נקראת ‘עיר תומכת קריירה’, כשבאמצעותה מבקשים בלוד לתמוך בעיקר במשפחות צעירות. “פיתחנו את המודל הזה שמטרתו לסייע להורים עובדים להתרכז בשנים הראשונות בקריירה. התוכנית מספקת מענה לילדים החל משבע וחצי בבוקר ועד שש בערב. זה משהו שמקפל את כל התוכניות שהממשלה נותנת ומוסיפה עליה עוד. למשל אם הממשלה נותנת צהרונים בתוכנית ניצנים עד השעה 16:00, אז אנחנו מוסיפים עוד שעתיים, כאמור עד השעה 18:00. אם המדינה לא נותנת שירות בחגים, במועדים ובצומות – אנחנו ניתן מענה מלא. כמובן לא כולל בשבתות ובימי החג עצמם, אבל בכל פעם שההורים עובדים, הם לא יצטרכו לשבור את הראש מה עושים עם הילדים, כי הם ידעו שיש להם פה מענה ופיתרון איכותי. זה לא ילד מפתח. אנחנו מדברים על מענה הוליסטי רחב עם סיוע בשיעורי בית, עם ארוחת צהריים ושינה בגילאים הרלבנטיים. כשההורה יפגוש את הילד הוא יהיה רגוע. אנחנו מקווים שמפה תצא הבשורה”.

מתי הפרויקט יתחיל לפעול?

“כבר קיימנו מכרז לחברה המפעילה וזכתה בו חברה ארצית רצינית. בקרוב נפרסם את הפרטים, וזה אמור לצאת לדרך כבר בחודשים הקרובים”.

לצד התוכניות שתומכות בתושבים, והשקעה בבנייה למגורים, רביבו מסביר כי העיר עומדת לקבל דחיפה גדולה בתחום התחבורתי עם השקתם בעתיד של כמה פרויקטים משמעותיים כמו הקו החום (מעין רכבת על גלגלים) שמקדמת חברת נתיבי איילון, ובעתיד הרחוק יותר פרויקט הרכבת התחתית של גוש דן (המטרו). “מבחינת תרבות אנחנו עומדים להקים כאן משכן לאמנויות הבמה עם 900 מקומות ישיבה בעיר העתיקה. אני מקווה שסופסוף ייבנה בית מלון ראשון בעיר, כיאה לקרבתנו לשדה תעופה. יש לנו תוכניות לבניית ‘ארנה’ של 20 אלף מקומות שתארח משחקי כדורסל וקונצרטים מכל העולם. ויש לנו גם תוכניות להקים פה את אתר הגולף של ישראל. כבר סימנו שטח של 1,200 דונם משטחי מושב גינתון שסופחו לעיר. אחרי שמיצינו שם הרבה דיור ותעסוקה חשבנו על פרויקט הגולף, ונראה שיש הרבה גורמים שמתעניינים, גם בגלל הקירבה לשדה התעופה. אנחנו מכנים זאת ה’לודקיישן’ – יתרון שיש רק לעיר כמו לוד, ויזמים מכל התחומים יודעים שהדלת שלנו פתוחה לרעיונות חדשים וחדשניים כל הזמן”.

“פשיטה” על מפעלי ייצור מיגוניות

לצד הפיתוח חסר התקדים, רביבו לא מטאטא מתחת לשולחן רגישויות שקיימות בלוד. בניגוד למרבית הערים בישראל, ובמרכז הארץ בפרט, לוד כידוע מתמודדות עם מצב מורכב של אוכלוסייה מעורבת, דבר שמשפיע על ניהול העיר הן בשגרה והן בחירום. “לוד היא עיר מאתגרת. כ-70% אוכלוסייה יהודית ו-30% אוכלוסייה ערבית. העיר ידעה עליות ומורדות בהקשר הזה. אני מרגיש שגם יש תהליכי הבשלה שסייעו לנו להתמודד עם אתגרים מאוד גדולים מהשנים האחרונות – מגפת הקורונה, אירועי שומר חומות וכמובן המלחמה מאז ה-7 באוקטובר. ואין כמו הניסיון שרכשנו שסייע לקהילה עצמה לדעת להכיל אחד את השני. מאז ה-7 באוקטובר, האוכלוסייה הערבית הבינה שצריך לכבד את מוסדות השלטון, והם גם גילו סולידריות גדולה”.

כיצד העירייה נערכה אחרי ה-7 באוקטובר?

“היינו הראשונים לפתוח בחזרה את מוסדות החינוך והראשונים לרכוש אמצעי מיגון. קנינו 43 מיגוניות שזה המון. אני זוכר את המספר הזה כי איך שהתחילה המלחמה “פשטתי” על כל מפעל ייצור של מיגוניות וממ”דים, כדי להשלים את בתי הספר ולהציב אותם גם בשכונות מסוימות, כולל בשכונות ערביות ששם הפער גדול יותר. ואין ספק שהקהילתיות החזקה לצד ההיערכות שלנו הם הגורמים שמסייעים לנו לפתור בעיות ולצלוח את המשבר הזה בצורה טובה”.