קולטים מפונים ומפתחים נופים – ראיון עם עידן גרינבאום ראש מועצה אזורית עמק הירדן

לצד טיפול מסור באלפי מפונים וקליטת מאות ילדים מיישובי קו העימות במערכת החינוך שלהם, במועצה האזורית עמק הירדן, לא מוותרים על המשך פיתוח חופי הכנרת, דחיפת התיירות ואפילו חולמים על החזרת “לילות אהבה בצמח”

את רשימת האתגרים של המועצה האזורית עמק הירדן ניתן לחלק לעד ה-7 באוקטובר ואחרי”, מסביר ראש המועצה, עידן גרינבאום, ישר בפתח השיחה שקיים עם מגזין ‘ערים חכמות’.

כמו ראשי רשויות רבים אחרים בישראל, גם סדר יומו השתנה לחלוטין מאז פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’. למרות שהמועצה שאותה הוא מנהל למעלה מ-8 שנים וחצי, לא נמצאת בקו הראשון בחזית הצפונית – לפחות לא מול לבנון – השפעות המלחמה על פעילותה ותושביה כמעט טוטאליות.

“החל מה-7 באוקטובר עלו אתגרים דחופים ומורכבים. הדבר הראשון זה שיפור דחוף ומיידי של המענה הבטחוני לתושבים שלנו. למועצה שלנו יש גבול ארוך עם ממלכת ירדן ויישובים שהמרחק שלהם מהגבול עומד על מאות מטרים. אני מתכוון לאשדות יעקב איחוד ומאוחד, מסדה ושער הגולן. אמנם מדובר בגבול של שלום, ואנחנו מקווים שהוא יישאר גבול של שלום, אבל אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות של מה שקורה מעבר לגבול, ומבינים שאנחנו צריכים לסמוך בעניין הזה רק על עצמנו. אנחנו לא יכולים לעצום עיניים, לנוכח תהליכים שקורים בממלכת ירדן”, מסביר גרינבאום שבמידה רבה מבטא את הלך הרוח של רבים בשנה החולפת, באשר לחששות מ”שיחזור” מסוים של אירועי ה-7 באוקטובר, באזורים אחרים בישראל.

“אתגר שני זה קליטת מפונים. מפרוץ המלחמה קלטנו למרחב המועצה מעל 5,000 מפונים. הם נקלטו בבתי המלון שמצויים סביב הכנרת, בבתי הארחה ובכל פינה אפשרית. גם עכשיו, כשאנחנו מתקרבים לספור שנה מה-7 באוקטובר, במועצה מתגוררים 3,000 מפונים”, מסביר גרינבאום, שמצביע על הדרמה מבחינת המועצה. “במועצת עמק הירדן מתגוררים כ-16.5 אלף תושבים, מה שאומר שמבחינת אחוז מפונים לעומת כמות תושבים, אנחנו הרשות שקלטה הכי הרבה בארץ, כשההשפעה הגדולה ביותר הייתה כמובן על מערכת החינוך שנערכה לקלוט אד הוק מאות ילדים. גם בשנת הלימודים הנוכחית רשומים אצלנו 250 ילדי מפונים, דבר שמצריך מאיתנו פתרונות מיוחדים בכדי להעמיד תשתיות ראויות. ואנחנו עושים כל מאמץ בכדי להצליח בכך”, הוא אומר.

הקושי העתידי של בתי המלון

“לצד אתגרי הבטחון והצעדים שאנחנו מקדמים בסוגיית המפונים, יש גם את הסיפור הכלכלי במועצה”, אומר גרינבאום ומסביר. “באזור שלנו יש רבים שמקיימים עסקים שנשענים על תיירות הצליינים סביב הכנרת. זה מפרנס הרבה מאוד אנשים. יש פה חברות שייט, עסקים שמפעילים אטרקציות שונות כמו בירדנית. כל אלה נעצרו ברגע אחד. וזה האתגר השלישי הגדול שלנו. הציפייה היא שהממשלה – כמו שהיא יודעת לפצות עסקים באזורים המטווחים בצפון, וכמובן בעוטף עזה – שתיקח בחשבון גם עסקים שנפגעו באופן ישיר מהמלחמה ותפצה אותם בהתאם”.

וזה לא קורה?

“עד עכשיו הם לא עושים את זה. יש את בתי המלון שקלטו מפונים, ומהבחינה הזו מצבם יותר נכון, אבל רק נכון לעכשיו. ביום שאחרי, הם יהיו זקוקים להשקעה ממשלתית כדי להחזיר את המצב לקדמותו, אחרי שהם הפכו מבתי מלון, לבתים לכל דבר ועניין עבור כל כך הרבה אנשים”.

האם כמו ביישובים רבים בצפון, גם אצלכם יש תושבים שעזבו?

“אצלנו אין תושבים שעזבו. לצערי ואני אומר את זה בראייה הלאומית, אני רואה רבים מתושבי הצפון שהגיעו מיישובים מפונים ואחרים, ששכרו אצלנו דירות בצוק העיתים. ובפירוש אני שומע שרבים מהם מתכוונים להישאר, ולא לחזור לבתיהם וליישוביהם בעתיד. חשוב מאוד שהתושבים של מנרה, משגב עם, מטולה ועוד יחזרו ביום מן הימים לבתיהם. לצערי אני לא רואה שהממשלה עושה מספיק עבור אותם עקורים ומספקת להם מענים מתאימים. וזה עוד לפני שהתחילו בכלל לשקם את הצפון”.

שכונות חדשות ב-12 יישובים

לצד אלה, גרינבאום מזכיר שטרם ‘חרבות ברזל’, המועצה בראשותו הייתה בתנופת פיתוח חסרת תקדים, שאותה הוא ממש לא מתכוון להפסיק, למרות אילוצי המלחמה. “אנחנו נמצאים בצמיחה דמוגרפית שלא הייתה כמותה. למעשה ב-21 מתוך 22 יישובי המועצה נבנות שכונות חדשות שבהם נקלטות משפחות חדשות שמבקשות להתגורר באזור. מדובר במהלך משמעותי שיוסיף לפה אלפי תושבים שזקוקים למענים, בין היתר בתחומי החינוך, והתעסוקה”, הוא מסביר.

תפרט?

“יש פה חבירה של כמה גופים להקמה של מרכז חדשנות בהיקף של כמה אלפי מ”ר בתחום האגרו–טק. אני מדבר על מכללת כנרת, צמח – הארגון הכלכלי האזורי וקק”ל. המרכז הזה, שנבנה בצמוד לצומת צמח, גם יפנה לסטודנטים וגם יספק מקורות תעסוקה. בנוסף, ולמרות קשיי התקופה, אנחנו בתנופת פיתוח של תחום התיירות. לראשונה אחרי עשרות שנים נפתח אצלנו בית מלון חדש – מלון נבל דוד גליל ריזורט – שליווינו את כל הפיתוח שלו. זה מלון של 270 חדרים, ויש עוד יוזמות בדרך בתחום”.

היזמים לא חוששים להשקיע בתחום לאור המצב?

“יזמים זה אנשים שמסתכלים לטווח ארוך והם יודעים שלישראל יש אגם אחד שהוא חשוב לא רק ברמה המקומית, אלא גם למשל ל-3 מיליארד נוצרים. ואנחנו אפילו לא מגרדים את הפוטנציאל של האזור מהבחינה הזו”, הוא מבהיר. לצד תפקידו כראש המועצה, גרינבאום משמש גם כיו”ר איגוד ערים כנרת, גוף שאחראי על 17 חופים. “אנחנו ממשיכים לפתח את החופים. רק לאחרונה סיימנו פרויקט גדול מאוד בחוף דוגה שבצפון מזרח הכנרת, ועכשיו אנחנו בפרויקט בחוף צאלון, שיחזיר את המקום לימיו הגדולים. ואם כבר ימים עברו, אנחנו נכנסים לתוכנית שבוודאי תגרום בעיקר לוותיקים לצביטה בלב, וזה שיפוץ של אמפי צמח המיתולוגי שבו נערכו אירועי “לילות אהבה בצמח”. בהשקעה של 15 מיליון שקל, אנחנו נשיב את המקום לימי הזוהר ולילות האהבה בצמח יחזרו”.