עיר שמעדיפה לצמוח לאט ובטוח – ראיון עם דפנה קירו כהן מנכלית עיריית נס ציונה

אגף האסטרטגיה החדש של עיריית נס ציונה, בהובלת המנכ"לית עו"ד דפנה קירו כהן, כבר מחולל שינוי עמוק בעיר שמעדיפה לצמוח לאט ובטוח

היום זה נשמע משונה, אבל עד לפני שנים מעטות, בעיריית נס ציונה לא דיברו אסטרטגיה, ועל גזירת משמעויות מתהליכים עירוניים. כל זה הסתיים כשהוקם אגף אסטרטגיה, שנראה שהינו קרוב מאוד לליבה של עו”ד דפנה קירו כהן שמשמשת בחמש שנים וחצי האחרונות כמנכ”לית העירייה. לפני כן שימשה בשלל תפקידים בזירה הציבורית, בין היתר כמנכ”לית המועצה האזורית ברנר, ובתפקידים בתנועה לאיכות השלטון. מגזין ‘ערים חכמות’ פגש אותה, ושמע כיצד מתכננים היום חיים עירוניים, בראי צרכי העתיד.

“אנחנו קוראים לנס ציונה הפנינה של השפלה. עיר עם לב של מושבה. נכון להיום היא כבר הגיעה ל-51 אלף תושבים, מה שהופך אותה לעיר בינונית. אנחנו מעריכים שעם הגידול הטבעי היא תטפס לאיזור ה-70-80 אלף תושבים, אבל כחלק ממדיניות מאוד ברורה אנחנו מתכוונים להישאר עיר בוטיק גדולה אבל קטנה בתושבים שלה. בטח ביחס לערים הסובבות אותה, נס ציונה לא מתחרה בכמות אלא לגמרי נותנת את הפייט באיכות”.

איך הקמת אגף אסטרטגיה קשור לקצב הגידול המתוכנן של העיר?

“אגף האסטרטגיה בעיריית נס ציונה נוסד מתוך צורך להתמקצע בתחומים שלא היו קשורים לרשויות מקומיות בעבר. פעם רשויות מקומיות היו אחראיות על שירותים בסיסיים כמו אשפה, תאורה וכבישים. בתהליך של העשור האחרון שאנחנו מרגישים אותו חזק מאוד מהקורונה וצפונה, רשויות הפכו להוות את המוקד של השירות לתושב ברמה של 95%-90%. אתה היום נפגש עם הרשות המקומית, הרבה יותר מאשר עם משרדי הממשלה”, היא אומרת ומצביעה על ימי הקורונה, בהם העירייה ניהלה את מתחמי הבדיקות, וכן סיפקה קשת רחבה של שירותים שהיו קשורים בתחום. “אם אתה לא משכיל ויודע להקים אגף אסטרטגיה ולהבין ולהתמקצע בתחום, ללמוד את הנושאים של התחום, להבין מה קורה בארץ ובעולם ברשויות, ולתכנן את הדבר הזה נכון היום אבל גם לעתיד לבוא, אתה לא תצליח לעמוד בדרישות, בציפיות, ובחובות שלך כרשות מקומית ב-2024.

מה עושה אגף האסטרטגיה ביומיום?

“אגף האסטרטגיה עוסק הן בכאן ובעכשיו והן בתכנון קדימה. אחד הדברים המרכזיים זה כל הסיפור של תחזית צמיחה דמוגרפית”, היא מסבירה. “שאלת אותי כמה תושבים יש היום וכמה יהיו בעתיד, ולא במקרה. זה חשוב מאוד בהרבה פרמטרים כמותיים כמו לכמה מוסדות ציבור נזדקק, בתי ספר, גני ילדים ועוד. האגף מנתח נתונים, מעלה משמעויות אופרטיביות ומאפשר קבלת החלטות מבוססות נתונים. מערכת ניהול המוקד שלנו מבוססת היום על מערכת CRM מתקדמת שמאפשרת כל פילוח אפשרי בכל נתון” מסבירה דפנה. “כך אנחנו יכולים לקבל החלטות מושכלות מבוססות מידע אובייקטיבי. עניין הנתונים היום הוא דבר דרמטי. אין כמעט החלטה משמעותית שכיום מתקבלת בנס ציונה, בלי שיש נתונים ודאטה עם מידע אובייקטיבי שמסייעים גם להצדיק את ההחלטות”.

מהפך הארנונה של נס ציונה

אחד הנושאים המרכזיים עימם מתמודדת קירו כהן הוא כאמור האיזון בין הצורך להוסיף יחידות דיור לצורך לשמור על איכות החיים והאיזון התקציבי של העיר. “ארנונה לתושב היא ארנונה הפסדית” היא מסבירה. “התושב צורך יותר שירותים מהארנונה שהוא מכניס. לכן, הדגש הוא על יצירת מקורות הכנסה נוספים כמו מסחר ותעשייה”.

מנגד בעירייה צריכים להתנהל מול דרישות המדינה להוסיף בנייה של דירות חדשות. “אני מבינה לגמרי מבחינה לאומית מדוע הם רוצים לקדם בנייה של יחידות דיור. יש בעיה של היצע הדיור, כי יש יותר ביקוש, בטח באזורי המרכז. אבל אם רק נבנה ונבנה דירות, ממה אחר כך אנחנו נחיה, איך ננהל את היומיום, איך נספק את השירותים? בנקודה הזו אני אספר שזה באמת היה המצב בנס ציונה, ולשמחתי אחרי 5 שנים של עשייה, ובהובלה של ראש העיר, שמואל בוקסר, שהתאבד על המשימה הזאת של איזון תקציבי בעניין הארנונה, בפעם הראשונה יש מהפך בנס ציונה ואנחנו עומדים על 51% ארנונה מעסקים ו-49% ארנונה ממגורים, מה שמאפשר לנו להתאזן כלכלית ותקציבית, אבל זה עדיין מאתגר מאוד”.

ובכל זאת איפה כן נראה בנייה חדשה בעיר?

“בחמש השנים האחרונות, נס ציונה לא פתחה שכונות חדשות כמעט בכלל, והתמקדה בהתחדשות עירונית. הקמנו מינהלת להתחדשות עירונית שלא הייתה לפני כן בעיר, ואנחנו כבר היום עם 6 אזורים של התחדשות עירונית מאושרים ויש עוד 3 אזורים שנמצאים בתהליכי תכנון”, היא אומרת ומגלה כי לצד אלה יש בעירייה תוכניות לפיתוח אזורים חדשים. “בשלב הבא נצטרך לבנות שכונות חדשות, אך כאמור אנחנו נפתח אותן בזהירות, בהדרגה ובהתאם לצביון ולמורשת העיר”.

הפתרון העירוני הייחודי לאתגר ההצפות

לצד האתגרים הללו, נס ציונה מתמודדת עם סוגיה ייחודית שמתחדשת בכל שנה עם בוא החורף – הצפות. גם בנושא הזה אגף האסטרטגיה מעורב במציאת המענים העכשוויים וארוכי הטווח. “ב-2020 הייתה הצפה מאוד משמעותית בעיר, ולמה? כי נס ציונה ממוקמת באגן הנמוך ביותר וקולטת את המים של כל הרשויות סביבה. אנחנו הסתכלנו ימינה ושמאלה והבנו שהאירוע הזה הוא לא אחת לחמישים שנה כמו שנטו להגיד בעבר. המשבר האקלימי מביא עלינו עוצמות גשם שמערכות הניקוז העירוניות לא יודעות להתמודד איתו. אני ממש זוכרת את היום שראש העיר ואני הולכים בין הבתים המוצפים ואמרנו שהדבר הזה חייב להשתנות. ואכן הקמנו מודל עירוני ייחודי למניעת הצפות, ובשנת 2022 אף זכינו על כך בפרס החדשנות. כל זה לא היה יכול לקרות אם אין לך אגף אסטרטגיה שמוביל את התהליך הזה. ואני שמחה להגיד שממש בימים אלה אנחנו מתקדמים ומגישים את תוכנית האב העירונית 2030, בהובלת אגף אסטרטגיה להתמודדות עם משבר האקלים בעיר בנושא ההצפות ובעוד תחומים צופי פני עתיד, כדי שנהיה מוכנים וטובים יותר.