הסכמי גג והקמת מגה שכונות

"הסכם גג" הוא הסכם שנערך בין מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל, משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון לבין רשויות מקומיות, על מנת להגדיל את היצע הדירות. (ויקיפדיה) בהתאם להחלטת הממשלה, חתמו על הסכמי הגג מאז שנת 2013 ערים רבות ובהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ. הסכמי הגג נועדו על מנת להבטיח את שיווקן של אלפי יחידות דיור למגורים בפרק זמן קצר יחסית ובשיתוף משאבים ממשלתי, אשר יתרום להתפתחות הערים וצמיחתן. חלק מן הדירות בשכונות החדשות ייבנו במסגרת מודל 'מחיר למשתכן'.

נראה כי במסגרת הסכמי הגג כל הצדדים נהנים. הרשות המקומית נהנית מקבלת אמצעים וגיבוי ממשלתי, היזמים מקבלים היתרי בנייה בזמן קצוב וקצר יחסית והתושבים (הרוכשים) נהנים מתשתיות מפותחות, ממוסדות חינוך וציבור חדשים.

אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג מול הרשויות הוא העיקרון שיש לדאוג לתשתיות עוד לפני אכלוס התושבים, זאת מתוך המחשבה והרצון לשנות את המצב בו הרשויות המקומיות בונות את התשתיות הציבוריות (בעיקר מוסדות חינוך) רק לאחר התחלת בניית מבני המגורים.

במסגרת הסכמי הגג מרכיבי הפיתוח הנדרשים הם:

תשתיות העל – דרכים ראשיות, מחלפים, מערכות ביוב, מערכות מים וניקוז, תחנות שאיבה, תיעול ועוד.

תשתיות צמודות – מגרשים ציבוריים (שצ"פים), סלילת כבישים, מדרכות ושבילים, קווי תאורה ופיתוח סביבתי משלים, התקנה וחיבור של קווי ביוב למערכת האזורית, ניקוז ותיעול מים.

מבני חינוך חובה – מוסדות לפי אוכלוסיית היעד שלהם ועל פי תקני משרד החינוך.

מוסדות ציבור – מוסדות למתן שירותים ציבוריים – קהילתיים, כדוגמת: מעונות יום, מתנ"סים, בתי כנסת ומקוואות.

על מנת שהסכם הגג יצליח בצורה הטובה ביותר יש לדאוג לכל מרכיבי הפיתוח טרם אכלוס התושבים. באמצעות המערכת והמודל "קליטת תושבים במערך חכם" העירייה נערכת באופן מיטבי, על אגפיה השונים, לטובת התושב החדש ובכך היא מרוויחה מיליוני שקלים. זהו מודל שמאפשר לרשות לחסוך מיליוני שקלים באמצעות מיפוי ואבחון צרכים של התושבים החדשים בהתאם לקצב האכלוס בפועל, כדוגמת: מספר ילדים, גילאי הילדים, זיקה לדת, גיל שלישי ועוד. העירייה מקבלת מידע וסיוע בתכנון כלכלי אורבאני חכם, ובכך היא יכולה להיערך לפתיחת מוסדות החינוך ומבני הציבור בשכונות החדשות מבעוד מועד.