ראש עיר שלא יהיה שקוף לא ייבחר לקדנציה נוספת – ראיון עם לירון דורון לוי מנכלית מרכז השלטון המקומי

השלטון המקומי הוכיח את עצמו במלחמת חרבות הברזל. הם נלחמים יחד עם ראשי הרשויות על העברת סמכויות לשלטון המקומי, מניעת חקיקות פוגעניות ואפילו הצליחו למצוא פתרון יצירתי למחסור בסייעות גני הילדים. מנכ“לית מרכז השלטון המקומי, לירון דורון לוי, שנכנסה לאחרונה לתפקיד מגיעה למגזין ערים חכמות

 

כולם יודעים שיש בישראל שתי מערכות שלטוניות. יש את השלטון המרכזי ויש את השלטון המקומי. למרות שהשלטון המרכזי מכווין את מרבית הפעילויות הציבוריות במדינה, דווקא השלטון המקומי הוא לרוב הכתובת הראשונה לתושבים כמעט בכל תחום”, מסבירה לירון דורון לוי, שמשמשת כמנכ”לית מרכז השלטון המקומי. לדבריה המתח שבין שתי הזרועות השלטוניות מייצר לא אחת מתחים, כמו למשל בתחום החינוך.

“כמובן שמדינת ישראל אמורה להיות אחראית על תחום החינוך, אבל בסופו של דבר אם יש בעיה בבית הספר, אנחנו הולכים לראש העיר, ולמנהל מחלקת החינוך, כי ברור לנו שהפתרונות יהיו לוקאליים. מצד שני אם בוחנים את כלל המסים שתושב במדינה משלם על המשכורת, מס חברות, מע”מ ועוד, אז רואים שהמס העירוני בדמות הארנונה, מהווה בסך הכל 9% בממוצע מהמיסים שכולנו משלמים. במילים אחרות על כל 100 שקל שאנחנו משלמים כמסים, 9 שקלים בלבד מנותבים לרשות המקומית – זו שכאמור מצופה ממנה שתהיה אחראית על תחומים רבים מעבר לחינוך כמו רווחה תחבורה ועוד. אז איך ראשי ערים אמורים לצלוח את זה? בתפר הזה בדיוק נכנס מרכז השלטון המקומי, שכחלק מהעבודה שלנו אנחנו פועלים מול השלטון המרכזי, ובכך מסייעים לרשויות במתן פתרונות תפקודיים ותקציביים”.

אחרי 86 שנה, יש אישה על כס המנכ”לית

דורון לוי נבחרה במאי השנה לתפקיד מנכ”לית מרכז השלטון המקומי. זו הפעם הראשונה ב-86 שנות קיומו של הארגון שאישה נבחרת לכהן בתפקיד. לפני כן שימשה במספר תפקידים במרכז השלטון המקומי, ובהם כסמנכ”לית אסטרטגיה ומשנה למנכ”ל. כמי ששימשה עוד לפני כן כחברת מועצה בגני תקווה, היא אף מביאה לתפקיד פן נוסף וחשוב בעולמות השלטון המקומי.

נכנסת לתפקיד בתקופה לא שגרתית למדינה ולרשויות המקומיות. כיצד אתם פועלים לסייע לעיריות בשנה הלא פשוטה הזו?

“ראשי הרשויות התחילו את הקדנציה הזו כחצי שנה אחרי ה-7 באוקטובר. הם מתמודדים קודם כל עם אתגרי ביטחון ולצד זה חוסר ודאות. אני מזכירה שבקדנציה הקודמת חווינו 5 מערכות בחירות, וזה אומר שלטון מרכזי שלא תמיד מגיע עם תוכניות מסודרות. דהיינו אין משנה סדורה שהשלטון המקומי הולך אליה. אני מזכירה שמדינת ישראל היא האחרונה מבין מדינות ה-OECD מבחינת ביזור הסמכויות, זה אומר שלטון מאוד ריכוזי, מה שמביא לעיתים ממש לשיתוק ברמת ההחלטות הלוקאליות, וזה מצב לא בריא שמקשה על התפקודיות בשגרה, ובטח בעתות חירום”.

איזה כלים יש לכם לסייע לרשויות המקומיות?

“יש לנו מערך של רפרנטים בכל תחום ותחום, ויחד עימם אנחנו נותנים את המענה מול משרדי הממשלה, לרבות סיוע בכנסת ועצירת חקיקות פוגעניות שיש בהן פגיעה בתפקוד או בתקציב. דוגמה לכך היא קרן הארנונה (קרן שהממשלה מבקשת להקים במסגרתה רשויות מקומיות יעבירו למדינה חלק מהכספים שנגבים מארנונה לעסקים). מעבר לכך אנחנו מספקים שירותי הכשרה נרחבים. ראינו בבחירות המקומיות האחרונות שהתקיימו בתחילת השנה, רבים מראשי הערים שמתחלפים, ואנחנו מסייעים לנבחרים החדשים להיכנס לתפקיד בפן המקצועי. לצד אלה יש את הנושא של תפעול איגודים מקצועיים ומיזמים לאומיים רוחביים שאנחנו מקיימים. זו עשייה מאוד ענפה”.

את יכולה לתת דוגמה למיזם שכזה?

“אני אתן דוגמה שנולדה דווקא אחרי משבר הקורונה. אז הבחנו שחסרים עובדים במשרות רבות, כי שוק העבודה השתנה. אנחנו החלטנו לשים את היד על המקום שבו חשבנו שיש את הצורך הגדול ביותר בהתערבות שלנו וזה נושא גני הילדים. הסייעת היא אמנם עובדת של הרשות המקומית, אך כשהגן סגור, זה כבר בעיה משקית. זה אומר ש-35 הורים לא הולכים לעבודה באותו היום”, היא אומרת ומסבירה שקיים בתחום חוסר גדול מאוד בתקנים שהיה צריך להתמודד עימו, ושהיה צריך פתרון יצירתי למצב. “הבנו שהאדם השני או השלישי בגן יכול להיות מועסק במשרה זמנית. משרה גמישה, לא מחייבת. זאת אומרת לא מישהי שרצתה להיות סייעת כל החיים והרווחנו פעמיים. פעם אחת מרוויחים שוק חדש ואין סופי כי תנאי הסף נמוכים. מרבית האוכלוסייה עומדת בתנאי הסף. וגם הבנו שאנחנו מטייבים את השוק הקיים. כי זו יכולה להיות משרת סטודנט. ובאמת במאגר שלנו שפתחנו יש 57% סטודנטיות. הן לא יהיו סייעות כל החיים, אבל 4 שנים הן יכולות להיות במילוי מקום ומצוינות בתפקיד. אז בעצם הקמנו מאגר כזה, ארצי, שיש בו 14 אלף אנשים. המאגר עובד על טכנולוגיה, כשבסופו של דבר נרשמים ומחליטים באיזה ימים ניתן לעבוד ובאיזה עיר. וכך בלחיצת כפתור מי שצריך ומשבץ מטעם הרשות, יכול לשלוח וואטסאפ למי שרשומים במאגר. יש אפילו סוג של Trip Advisor של שביעות רצון ממשמרות קודמות”. וזה לא נגמר כאן. דורון לוי, מספרת שבכוונתם לקדם שירות חשוב נוסף של איחוד תשלומים לרשות המקומית, כך שבעתיד הלא רחוק נדע בדיוק איזה תשלומים עלינו לשלם לעירייה שלנו ומתי.

על מי הציבור סומך יותר? ראש העיר או ראש הממשלה

בשנים האחרונות מוקמות מגה שכונות בערים רבות, וגם כאן במרכז השלטון המקומי נערכים לסייע לרשויות לצלוח את האתגר הלא פשוט של גידול ופיתוח מסיבי. “אני חושבת שזה מתחיל ונגמר בנושא של אמון. עשינו סקר לא מזמן שהראה של-67% מהנשאלים יש אמון גבוה בשלטון המקומי. זה הרבה מעל המדינה. עכשיו צריך להאמין במנהיגות הלוקאלית שלך. כל הנושא של שקיפות הוא סופר חשוב. שקיפות זה קודם כל לבוא ולשתף לתושב את המהלכים, אם הם פופולריים או לא פופולריים. וזה לפעמים הטעות – שברשויות משקפים רק את הדברים שהם חביבי הקהל. לא! צריך לשקף הכל”.

אתם מבהירים את זה לראשי רשויות?

"מאוד, ואני חושבת שבסופו של דבר הבחירות הוכיחו מדוע אנחנו לא דוגלים במחשבה שצריך להגביל כהונה. אנחנו רואים שכל 5 שנים כשיש בחירות חצי מראשי הרשויות מתחלפים, כי בסופו של דבר ראש רשות שלא יעשה את זה ילך הביתה, והם יודעים את זה".